תורגמן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

האם יש מקום לנעול במקרה הזה בפני המבקש את שעריו של הליך פשיטת הרגל ולהימנע מלתת צו כינוס, מקום בו טוענים הכונס הרשמי והנושה העיקרי של החייב, אגף מס הכנסה, כי חובותיו של המבקש נוצרו בחוסר תום לב. בבקשתו למתן צו כינוס טען המבקש כי חובותיו מסתכמים בכ-4.54 מיליון ₪ וכי נושיו הם אגף מס הכנסה (חוב של כ-4,000,000 ₪) ומדינת ישראל (חוב של 40,000 ש"ח בגין הוצאות משפט).

רקע

1. המבקש פנה לכונס הרשמי (להלן:"הכונ"ר") והגיש בקשה לאשר הגשת בקשה למתן צו כינוס לנכסיו. ביום 15.11.17 הגיש הכונ"ר לבית המשפט תגובה, במסגרתה הוא הודיע כי הוא מתנגד למתן צו הכינוס. לתגובה צורפה בקשתו של המבקש , ממנה אנו למדים על נתוני החוב, כפי שמוצגים על ידו.

    

2. לטענת הכונ"ר, חובותיו של המבקש מקורם בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג. גדעון בע"מ 36632-01-15 מיום 29.6.17), בו חויב המבקש לשלם למס הכנסה סכום של כ-4 מיליון ₪ והוצאות משפט בסך 40,000 ₪. המבקש עדכן לאחר מכן כי קיים גם חוב למע"מ בסכום של כ-500,000 ₪. לטענת הכונ"ר, הואיל והבקשה למתן צו כינוס הוגשה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, עולה שאלת תום ליבו של החייב ומן הראוי לקבל את עמדת אגף מס הכנסה.

    

3. בהתאם להמלצת הכונ"ר, נדרשה תגובתם של הנושים. אגף מס הכנסה הגיש את התנגדותו לבקשת החייב ואילו פרקליטות המדינה ואגף מע"מ לא הגיבו בהתאם להחלטת בית המשפט. מצאתי לנכון לקבוע דיון במעמד הצדדים וזה התקיים בפני ביום 29.1.18 . בדיון נעשה ניסיון לגבש הסכמה ומשלא צלח הדבר, השלימו הצדדים את טענותיהם ומכאן החלטה זו.

    

   טענות אגף מס הכנסה 

4. לטענת אגף מס הכנסה, במסגרת ביקורת מטעמה בספריו של המבקש, נמצא שהספרים אינם קבילים מאחר ולא נוהלו בהתאם להוראות הדין. נטען שהחייב העלים קניות במסגרת עסקו בסכומים גדולים, כך שהכנסותיו המוצהרות לא התקבלו והן הוגדלו על ידי פקיד השומה. הוצאו שומות בצו, עליהם ערער החייב וערעורו נדחה בפסק דין בערעור הנ"ל. בעקבות שומות שהוצאו למבקש, הוא חויב במס בסכום של כ-3.8 מיליון ₪.