פש"ר 33008-10-14 אמיתי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1. לפניי בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל. ההתראה מתבססת על פסק דין שהפך לחלוט ואשר ניתן כנגד החייבת ביום 29.12.13, בת"א 55792-07-12, בבית המשפט המחוזי בירושלים.

2.על פי פסק הדין נקבע, כי יינתן פסק דין כנגד החייבת ונתבע נוסף בסכום של 30 מיליון ₪ לטובת המבקש. עוד נקבע, כי יינתן תוקף של פסק דין להתחייבות החייבת והנתבע האחר לשלם למבקש עד ליום 9.3.14 סך של 20 מיליון ₪. כמו כן, ניתנו הוראות לגבי הליך גישור שיתקיים בין הצדדים, כאשר בסופו של יום במידה שהליך הגישור לא יצלח, תהיה נתונה הסמכות לבית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט סכום נוסף שלא יעלה על 4 מיליון ₪. במידה שהחייבת והנתבע האחר ישלמו את הסכום של 20 מיליון ₪ במועדו, והסכום הנוסף של עד 4 מיליון ₪ כפי שייקבע, כי אז ייראו כמי שמילאו אחר הוראות פסק הדין; במידה שלא יעשו כן החייבת והנתבע האחר, יהיה זכאי המבקש לסכום של 30 מיליון ₪ (ראה: פרוטוקול הדיון, הסכמת הצדדים, פסק הדין החלקי וההחלטה מיום 29.12.13).

3.במסגרת הבקשה להמצאת התראת פשיטת רגל נטען, כי החייבת לא קיימה אחר הוראות פסק הדין ומכאן שחובה עומד על 30 מיליון ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום 29.12.13, כאשר סך כל החוב נכון ליום הגשת הבקשה להמצאת התראת פשיטת הרגל (22.10.14) עומד על 31,765,000 ₪.

4.החייבת הגיבה לבקשה וטענה כי יש לדחות אותה ולמחוק את ההליך. לטענתה, יש לעכב את ביצוע פסק הדין. עוד טוענת החייבת, כי ביכולתה לפרוע את סכום פסק הדין. החייבת הוסיפה, כי קיים צו מניעה האוסר עליה לפרוע את סכום פסק הדין, שכן היא נתונה בהליך פשיטת רגל המתנהלים כנגדה ובמסגרת הליך זה ניתן על ידי בית המשפט צו מניעה, האוסר עליה לפרוע את החוב כלפי המבקש, כאמור.

5.עולה, כי כנגד החייבת ובעלה, שהוא הנתבע האחר, מתנהל תיק פש"ר 30825-02-14, בבית משפט זה, בו מונה כונס נכסים זמני לנכסי החייבת (עו"ד איתן ארז). במסגרת זו הגיש הכונס הזמני בקשה דחופה למתן צו מניעה לפיו מתבקש בית המשפט להורות לחייבת להימנע מלפרוע את התשלום שנקבע במסגרת פסק הדין נשוא ההתראה שלפניי. ביום 24.2.14 ניתן צו מניעה כמבוקש.

6.עוד מציינת החייבת, כי על פי החלטה נוספת מיום 26.2.14 קבע בית המשפט כי פירעון פסק הדין ייעשה אך ורק על ידי תשלום לכונס הנכסים הזמני (ראה: נספח 3 להתנגדות).

7.לפיכך טוענת החייבת כי המבקש אינו זכאי לדרוש המצאת התראת פשיטת רגל, שכן החייבת מנועה מלפרוע את סכום פסק הדין ישירות אל המבקש.

8.החייבת טוענת עוד, כי בהליך האחר ניתן כנגדה צו כינוס נכסים ועל החלטה זו של בית המשפט תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון, כך שאם בית המשפט העליון יקבל את עמדתה וצו כינוס הנכסים נגדה יבוטל, לא יהא זה ראוי לנקוט נגדה הליכי חדלות פירעון במסגרת התראה זו, שכן עקב ההליכים האחרים נמנע ממנה מלפרוע את חובה כלפי המבקש הנובע מפסק הדין נשוא התראה זו. החייבת מוסיפה ומדגישה כי אף אלמלא צו המניעה האמור, עצם צו כינוס הנכסים האחר מונע ממנה מלבצע העדפת נושים בדרך תשלום חובה ישירות למבקש.

9.כמו כן טוענת החייבת כי המבקש נוהג בחוסר תום לב. ולעתים במצבים כאלה לא ייתן בית המשפט התראת פשיטת רגל. טענת חוסר תום הלב מתבססת על התנהלות המבקש כפי שמציגה זאת החייבת. החייבת מפנה להתנהלות המבקש בהליך האחר, בו דרש את ביטול צו המניעה ולאחר מכן שינה עמדתו והחליט להצטרף להליך הפש"ר. ככל שההליך התקדם והוצע מתווה לפירעון, שינה המבקש את טעמו והתנגד להמשך הליך הפש"ר.