פש"ר 32543-03-11 ז' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

מבוא

1.החייב, יליד 1958, גרוש ואב ל- 5 ילדים משתי נשים שונות, מהם שניים קטינים, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

ביום 19.6.2011 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 2,326,145 ₪ ל – 8 נושים מתוכם נתבע סך של 219,532 ₪ על ידי הנושה המוסד לביטוח לאומי מזונות.

בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 100 ₪ ולהגיש דוחות דו -חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו החל מיום 1.8.2011.

ביום 11.11.2013 הוגדל התשלום החודשי לסך של 500 ₪ החל מיום 1.1.2014.

2.נכון למועד עריכת חוות דעת ב"כ הכונ"ר הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך 2,390,046 ₪ כאשר לא הוגשו תביעות חוב בדין קדימה.

3.חוות דעת ראשונה מטעם ב"כ הכונ"ר הוגשה ביום 27.9.2012 ולאחר מכן הוגשה חוות דעת נוספת ביום 5.11.2013 וחוות דעת מסכמת ביום 23.3.2014. בכל חוות הדעת הובעה התנגדות לקבלת בקשת החייב ולהכרזתו פושט רגל. נטען כי מדובר בחייב אשר לא יצר חובות בתום לב, עזב את הארץ בעודו שקוע בחובות ובחר שלא לשוב אליה ולפרוע חובותיו ללא כל סיבה מוצדקת, אלא לאחר שחלפו שנים, מצבו הרפואי התערער והוברר לו כי רק בישראל יוכל לקבל טיפול רפואי הולם. עוד נטען כי החייב התנהל באדישות בנוגע לגורל נושיו.

ב"כ הכונ"ר אף הבהיר כי החייב אף לא שילם מזונות ילדיו ומכיוון שהמוסד לביטוח לאומי נשא בעול זה במקום החייב לחייב חוב גדול למוסד לביטוח לאומי אשר החייב לא הסדירו, גם לא במסגרת ההליך. דבר זה מעלה השאלה בנוגע לתועלת ההליך בעניינו של החייב.

עוד נטען כי החייב איננו מתנהל כראוי בהליך. אציין כי נכון למועד פסק הדין זה לחייב חובות לקופת הכינוס והוא אינו מגיש דוחות חודשיים במועד ואלו המוגשים ממולאים לאחר יד ומבלי שיהיה בהם מידע רלוונטי. עוד נטען כי החייב לא המציא מסמכים רלווונטים שנתבקש להמציאם לרבות מסמכים בנוגע לאופן הווצרות החובות.

במהלך ניהול ההליך היה מוכן ב"כ הכונ"ר להעניק ארכות לחייב להסדרת מחדליו כאמור למשל בחוות הדעת מיום 5.11.2013. אולם בחוות הדעת המסכמת הובהר כי החייב לא ניצל ההזדמנויות שניתנו לו ולא הסיר מחדליו ולכן נותרה התנגדות ב"כ הכונ"ר בעינה.

התנגדות זו הושמעה גם לאחר שנכנסה לתוקפה הרפורמה ביישום הכללים באשר לאופן הטיפול בהליכי פשיטת רגל בה הודגשה יותר המטרה השנייה של ההליך הנותנת עדיפות לאינטרסי החייב, לשיקול השיקומי וליכולת חייבים להנות מהגנת ההליך כדי לפתוח בדף חדש בחייהם.

ב"כ הכונ"ר היה סבור גם לאחר כניסת הרפורמה לתוקף כי במקרה דנן אין עסקינן בחייב המתאים להליך שיכול להפיק ממנו תועלת ואין מקום להותיר הליך זה על כנו.

4.בתגובה לחוות דעת ב"כ הכונ"ר טען ב"כ החייב כי החייב יצר חובותיו בתום לב. נטען כי חובותיו של החייב ישנים ונוצרו בין השנים 2000 ל – 2001 עת היה החייב בעל המניות והמנהל של חברת נורה שריף עצים ורעפים בע"מ אשר עסקה בעבודות עץ. החייב טען כי בין השנים 2000 -2001 הוא ביצע עבודות בגינם לא קיבל תשלום ובהעדר הכנסות התקשה לשלם לספקים ולעובדים. נטען כי החייב ערב אישית לחלק מחובות החברה ונטל על עצמו חובות נוספים שלה ובכך נקלע לחובות.

נטען עוד כי קריסתו הכלכלית של החייב הביאה להתדרדרות בחיי הנישואין ולפירוק התא המשפחתי וכי הוא לא נשא בתשלום מזונות בשל חוסר יכולת כלכלית לעשות כן.

החייב לא הכחיש כי עזב את הארץ לחו"ל (רומניה) שם שהה שנים רבות. החייב לא הכחיש כי שב לארץ רק בשל בעיות בריאות. החייב טען כי עזב את הארץ לרומניה מתוך מטרה לעשות ניסיון להקים חברה לייבא חומרי גלם ואולם הניסיון לא הצליח והוא נותר להתגורר ברומניה משום שהכיר את אישתו הנוכחית, התחתן איתה ונולדה להם בת משותפת. החייב טען בתגובותו כי בהסכם הגירושין בינו לבין אישתו הראשונה אין סעיף המחייב אותו לשלם מזונות ילדיו וכי לא היה חוסר תום לב בהחלטתו לעזוב ובעת שעזב את הארץ לא היה שרוי בבעיות כלכליות.