פש"ר 31290-02-16 מ' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

לפניי שתי בקשות להקצבת מזונות ילדיו הקטינים של החייב מתוך נכסיו, לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (בקשות מספר 1-2 בתיק זה).

הבקשה האחת, הוגשה על ידי הגב' נ' מ' (להלן: "נ'") אמו של קטין, יליד 2012, כיום כבן 4, בנם המשותף לה ולחייב.

הבקשה השנייה, הוגשה על ידי הגב' ט' י' (להלן: "ט'") אמה של קטינה, ילידת 2005, כיום כבת 11, בתם המשותפת לה ולחייב.

ביום 9/12/2015 פסק בית הדין הרבני את מזונות הקטין על סך של 2600 ₪ בחודש. לטענתה של נ', הוצאות הקטין מגיעות לכדי סך של 5500 ₪ מדי חודש. ע"פ הנטען, נ' משתכרת סך של 3500 ₪ בחודש בלבד והיא מגדלת לבדה שני קטינים.

בתשובה לתגובת המנהלת המיוחדת טענה נ', כי החייב נוהג בחוסר תום לב שכן הוא מסתיר ומבריח נכסים. לטענתה, בבעלות החייב נכס מקרקעין, אשר נרשם על שמה של סבתו, וכן נטען, כי בבעלות החייב רכב הרשום על שם דודו. עוד נטען, כי החייב עובד בשתי עבודות- מדריך בחדר כושר המצוי בחברת "אינטל" בקרית גת וכן, מדריך בחדר כושר המצוי בקרית מלאכי.

ביום 23/2/2012 ניתן פסק דין המחייב את החייב במזונות בשיעור של 1800 ₪ +70 ₪ עבור חוג/קייטנה, לטובת הקטינה. אמה ט' טענה כי היא משתכרת בממוצע בסך של 3000 ₪ בחודש וכי שכרו של בעלה עומד על סך של 7500 ₪ לחודש. ט' צירפה לבקשתה קבלות המעידות על הוצאות המשפחה כולה ולא פירטה את הוצאות הקטינה לבדה. לטענתה, אין להתחשב בשכרו של בעלה, שאינו אביה של הקטינה, ואין לו כל מחויבות כלכלית כלפיה.

החייב לא הגיב לבקשות לקציבת המזונות שהגיש מטעמו. כמו כן, מתגובת המנהלת המיוחדת עולה כי למן תחילת ההליך, החייב לא מגיש דוחות כספיים ולא ניתן להתחקות אחר מצבו הכלכלי לאשורו. יחד עם זאת נטען כי החייב הצהיר בבקשתו על הכנסות בגובה 5200 ₪ ועל הוצאות בגובה 5280 ₪ בחודש. לטענת המנהלת המיוחדת, היות ודמי המזונות "נוגסים" בפלח משמעותי משכרו של החייב, יש להעמידם על סך של 1200 ₪ ביחס לכל אחד מהקטינים, על מנת לאפשר לחייב לעמוד בחובות ההליך ולדאוג לכדי צרכיו.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, אני סבור כי יש להעמיד מזונות הקטינים על סך של 1500 ₪, לכל אחד.

מחד, טענותיה של המבקשת, נ', ביחס לשכרו של החייב ומצבו הכלכלי השפיר מזה שהוא מציג, לא לוו באסמכתאות ולא ניתן לקבל טענות אלו, שהנן בגדר טענות בעלמא.

מאידך, החייב לא מגיש דוחות חודשיים, לא הגיש תגובות לבקשות שהוגשו ולא ניתן היה לקבל ממנו כל מידע ביחס למצבו הכלכלי. בנוסף, נראה כי הצהרתו של החייב ביחס לשכרו מלמדת כי הוא אינו ממצה את יכולת ההשתכרות שלו, ובהינתן שהחייב הנו לכאורה בריא, צעיר, וללא מגבלה כלשהי, עליו להשתלב בעבודה אשר תניב לו שכר גבוה יותר, למעלה משכר המינימום .

נראה כי בנסיבות אלו, סך של 1500 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, הגם שזהו חלק נכבד מהשכר המדווח על ידי החייב, הנו סכום ראוי המאזן נכונה בין טובת הקטינים, אינטרס הנושים, ויכולתו הכלכלית או פוטנציאל ההשתכרות של החייב.

לאור האמור לעיל, אני מורה על הקצבת מזונות הקטינים מתוך נכסי החייב בסך של 1500 ₪ עבור כל קטין. החייב ישלם דמי המזונות לחשבונן של המבקשות, האימהות, כפי שפרטיהם יועברו ישירות לידיו. התשלום יתבצע בכל יום ה- 10 לחודש, אלא אם כן, יסכימו הצדדים אחרת.

מובהר לחייב כי אי תשלום דמי המזונות במועד שנקבע, ייחשב כיצירת חובות חדשים במסגרת ההליך, ועלול להוות עילה לביטול ההליכים.