פש"ר 30246-12-16 ב.י. נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון - פסקדין

1.ביום 14.12.2016 הגיש החייב בקשה למתן צו לכינוס נכסים ולהכרזתו כפשוט רגל בגין חובות מוצהרים ע"ס 323,000 ₪. החייב סקר את נסיבות הסתבכותו וטען כי הוא אסיר שפוט אשר מרצה עונש מאסר בפועל למשך שנתיים וחצי.

2.הכנ"ר הגיש תגובה בגדרה התנגד הוא למתן צו כינוס נכסים מאחר והחייב מרצה תקופת מאסר בגין עבירות פליליות בהן הורשע. בבסיס ההתנגדות שני נימוקים; ראשית החייב אינו ממצה כושר השתכרותו כאשר הוא שוהה במאסר; ושנית, החייב אינו יכול לקיים את חובותיו בהליך. הכנ"ר אף הפנה לכך כי בעבר נדחתה בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל מאחר ולא שילם מזונות ולא השתלב במעגל העבודה.

3.בתגובה לתגובה טען החייב כי הוא אמור להשתחרר בחודש 2/2018 (מבלי להתחשב בניכוי השליש מעונשו) וכי עם שחרורו יוכל הוא להשתלב במעגל העבודה . החייב טען כי הסתבכות בפלילים אינה שוללת הגנת פקודת פשיטת רגל התש"ם- 1980 (להלן :" הפקודה") ואין מניעה כי אסיר יגיש בקשה להכרזתו כפשוט רגל וינהל את ההליך.

4.לנוכח אי הבהירות באשר למשך תקופת המאסר (החייב הצהיר בבקשתו להכרזה כי הוא שפוט לשנתיים וחצי ואילו בתגובתו טען כי הוא צפוי להשתחרר בחודש 2/2018 ) הוריתי על הגשת גזר הדין ואישור שב"ס על מועד השחרור. חרף החלטתי הברורה, החייב לא הגיש את גזר הדין מסיבות השמורות עימו והוא הגיש אישור השב"ס ממנו עולה כי החייב אמור להשתחרר מן המאסר ביום 18.4.2018 (דהיינו בחלוף מעל שנה מהיום) וכי החייב שוהה במאסר למן יום 19.4.2015 (דהיינו לפני הגשת הבקשה להכרזתו כפושט רגל).

5.אף שהחייב לא צירף את גזרי הדין מצאתי לדחות הבקשה ולאמץ את עמדת הכנ"ר.

6.אין כל מניעה עקרונית כי חייב המרצה תקופות מאסר יפתח בהליכי פש"ר. יחד עם זאת, הדברים תלויים בסוג המאסר (מאסר בפועל או בעבודות שירות), ובאורך תקופת המאסר . בהליך פש"ר נדרש החייב להוכיח כי הוא ראוי להליך, כי הוא מתנהל ללא יצירת חובות חדשים, זאת על מנת לבחון אם הוא ראוי להכרזתו פושט רגל. במסגרת ההליך נדרש החייב להעביר לכנ"ר מידע, מסמכים ואף להתייצב לחקירה על מנת לבחון את תום לבו ביצירת החובות, ולבדוק את מסת נכסיו ומצבת נשייתו (בדיקת תביעות החוב). בנוסף, על החייב לאחר מתן צו כינוס הנכסים למצות כושר השתכרותו על מנת להגשים את אחת מן התכליות של דיני פשיטת הרגל והיא – פירעון חובותיו של החייב לנושיו. לפיכך, נקבע, כי כאשר החייב שוהה במאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה, אין הוא יכול לקיים את חובותיו בהליך ואין הא יכול למצות כושר השתכרותו ועל כן אין מקום לבזבוז משאבים וזמן שיפוטי וראוי כי ימתין עד לשחרורו (לעניין זה ראו האמור בפש"ר (נצ') 16971-05-10 בן חמו חנניה נ הכנ"ר (טרם פורסם); פש"ר (מרכז) 30062-11-11 ביטון נ' הכנ"ר (טרם פורסם); פש"ר (חיפה) 43416-09-13 אבי פרץ נ' הכנ"ר (טרם פורסם)).

7.אוסיף עוד כי לעיתים יש להבחין בין חייב אשר נאסר במפתיע תוך כדי ניהול הליך פש"ר לאחר שהתנהלותו נבחנה והעביר את המידע הדרוש לכנ"ר לבין חייב אשר פותח בהליך כאשר הוא במאסר. זה האחרון אינו יכול לקיים את חובותיו בהליך, ולא ניתן לבחון התנהלותו הלכלכית ועל כן , ככלל, ראוי כי חייב המצוי במאסר וטרם פתח הליך פש"ר ימתין עד לשחרורו.

8.החייב שלפניי אמור להשתחרר בעוד מעל שנה. בתקופה הזו החייב לא יוכל להתייצב לחקירה, אין הוא יכל לסייע בבדיקת תביעות החוב, אין הוא יכול למצות את כושר השתכרותו, אין הוא יכול להוכיח את תום לבו ביצירת החובות ולא ניתן לבחון תום לב תוך כדי ניהול ההליך. סבורני כי אין זה ראוי שהחייבים ינהלו הליכי פש"ר, הדורשים שקיפות , מיצוי כושר השתכרות, ובדיקת אופן יצירת החובות כאשר הם מרצים תקופות מאסר ארוכות.