פש"ר 29664-03-16 לוזון נ' אור גרינפלד ואח'

לפני בקשת עו"ד איתן ארז, המנהל המיוחד לנכסי החייבת ענבל אור, שעניינה מימוש תכשיטים שרכשה החייבת מחברת "תכשיטי דנאמי בע"מ" (להלן: "המשיבה").

החייבת רכשה מספר תכשיטים מהמשיבה בתמורה לסך של 178,880 ₪. בהמשך השיבה החייבת את התכשיטים למשיבה מבלי ששולמה יתרת התמורה בסך של 35,000 ₪, ובנוסף לכך נטלה הלוואה מהמשיבה בסך של 10,000 דולר. להבטחת פירעון ההלוואה משכנה החייבת את התכשיטים מושא הבקשה. לפיכך, בסופו של יום נותר חוב של החייבת למשיבה בסך של 75,000 ₪ והתכשיטים הוחזקו על ידי המשיבה.

לאחר דין ודברים בין המנהל המיוחד לבין המשיבה, אישרתי ביום 1.8.16 הסכם פשרה בהסכמת הכנ"ר שלפיו התכשיטים יימכרו בדרך של קיום הליך התמחרות לאחר פרסום הזמנה להציע הצעות ועל יסוד הערכת שווי שמאית שצורפה לבקשה. אציין שהבקשה התקבלה חרף התנגדות החייבת שהושתתה על היותה של החייבת תחת צו כינוס נכסים זמני, שכן במועד האישור כבר ניתן לחייבת צו כינוס קבוע ומשכך נשמט המסד להתנגדות.

הצדדים פעלו בהתאם למתווה האמור אך בסופו של יום לא הוגשו הצעות עבור כל התכשיטים, וההצעות שכן הוגשו היו נמוכות בפער ניכר מהערכת השווי השמאית, הן לפי המחיר לצרכנים והן לפי המחיר לסיטונאים. משכך, הוריתי על עריכת מכירה מחודשת ולאחר שהמקדמות שהופקדו על ידי המציעים תושבנה להם. גם ההליך הנוסף לא הניב הצעות ראויות ומכאן הבקשה שלפניי שבגדרה עותר המנהל המיוחד לאשר כי התכשיטים יוותרו בידי המשיבה כנגד סילוק כל הטענות והתביעות שיש למשיבה כנגד החייבת.

לעמדת הכנ"ר בהינתן שהליך המכר הנוסף לא הביא לשיפור בהצעות, אזי הפתרון המוצע שלפיו התכשיטים יוותרו בידי המשיבה כנגד ויתורה על החוב הינו הפתרון המיטבי בנסיבות העניין ואין מניעה להיעתר למבוקש.

לאחר שעיינתי בבקשה, מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד שנתמכה על ידי הכנ"ר, שאכן בנסיבות מדובר בפתרון המיטבי.

משכך, ובהינתן: טעמי הבקשה; שיקול דעת המנהל המיוחד; הסכמת הכנ"ר; אי התוחלת בעריכת הליך מכר נוסף; ההוצאות שהוצאו עד עתה בקיום הליכי המכר הקודמים כמו גם ההוצאות שיידרשו לעריכת הליך נוסף; והסכמת הנושה המובטח; אני נעתר לבקשה, כמבוקש.

המזכירות תואיל לסגור את בקשה 33 ולשגר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.