פש"ר 29312-12-11 עומר נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח' - פסקדין

צו לכינוס ניתן לחייב ביום 15/12/2011, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

ביום 19/6/2012 הגישה המנהלת המיוחדת חוות דעת ובה המליצה על ביטול הליכים שכן החייב אינו מגיש דוחות חודשיים כנדרש וכי לחייב חוב פיגורים בתשלומים החודשיים.

ביום 25/6/2012 התקיים דיון בעניינו של החייב ובו ניתנה לחייב ארכה בת 30 יום להסרת מחדליו, שאם לא יעשה כן, יבוטלו בעניינו ההליכים.

ביום 03/12/2012 הבהירה המנהלת המיוחדת כי החייב לא פעל להסרת מחדליו כפי שנדרש ממנו בדיון מיום 25/6/2012.

ביום 3/12/2012 ניתנה לחייב הזדמנות נוספת להסרת המחדלים בתוך 30 יום.

ביום 28/1/2013 המנהלת המיוחדת אישרה שהחייב שילם את סכום הפיגורים שצבר אך הודיעה כי הוא לא עומד בתנאי הגשת הדוחות.

ביום 28/1/2013 ניתנה לחייב ארכה בת 30 יום לצורך הגשת הדוחות כנדרש.

ביום 18/2/2013 משהודיע החייב כי פעל להסרת מחדליו, הוא הוכרז כפושט רגל בהליך.

ביום 12/8/2015 הנאמנת הגישה בקשה לביטול הליכים בעניינו של החייב שכן הוא לא עומד בתשלומים שנקבעו מזה למעלה משנתיים וחצי וכן, הוא לא פעל להגשת הדוחות מזה למעלה משלוש שנים.

ביום 12/8/2015 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

החייב לא הגיב כפי שנדרש בהחלטה מיום 12/8/2015, אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 15/12/2011 ושניתנו להגנתו של החייב – בטלים.

2. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

3. שכרה של הנאמנת ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.