פש"ר 27642-04-16 ג' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בקשה להפחתת צו התשלומים שהושת על החייב (סך 1,500 ₪) ולהעמידו על 400 ₪. מאידך, טוען המנהל המיוחד כי יש לדחות בקשת החייב ואף להעלות צו התשלומים ולהעמידו ע"ס 3,500 ₪ .

2.החייב, בן 60 כיום, עמד בבקשתו על נסיבות מתן פסק דין בבית המשפט השלום לטובת הנושה היחיד. הוא טוען כי פסק הדין ניתן בנסיבות מיוחדות (ראו פירוט על כך בבקשה). החייב טוען כי הוא עבר אירוע לבבי ועבר ניתוח לב פתוח לפני כשנה (בחודש 1/2016), הוא פוטר מעבדותו והוא נרשם כדורש עבודה בלשכת התעסוקה החל מחודש 7/2015. עוד טען החייב כי הוא חי עם אשתו, בת 54 העובדת כמורה ומשתכרת כ- 9,800 ₪ ועם שתי בנותיו הקטינות. באשר להוצאות המחיה מפנה ב"כ החייב להוצאה ממוצעת בת 4 נפשות כפי שפורסמה ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוערכת ב 10,241 ₪ הנופלת מהכנסת המשפחה של החייב. החייב טוען כי הוא חייב לנושה אחד, וכי אין הוא יכול לשאת בתשלום החודשי שהוטל עליו.

3.המנהל המיוחד עותר להוסיף על התשלום החודשי שהוטל על החייב מאחר ואינו ממצה את כושר השתכרותו לאחר שהמל"ל קבע כי אינו מוגבל מלעבוד. המנהל המיוחד אף הפנה להוצאותיו המופרזות של החייב כפי שהדבר עולה מן הדו"ח החודשי הבודד שהגיש החייב.

4.לתגובה הוגשה תשובה בגדרה הבהיר החייב את הוצאות החינוך, את הוצאות אחזקת הרכב, ואת ההוצאות הנוספות העולות מן הדו"ח. כן הפנה החייב למסמכי המל"ל שקבעו לו נכויות זמניות ולכך שהגיש ערר על החלטות הועדה הרפואית.

5.עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ומצאתי לדחות את שתי הבקשות זו של החייב וזו של המנהל המיוחד. מצאתי כי הסכום שנקבע הולם את יכולתו החייב. עוד מצאתי להעיר כי על החייב למצות כושר השתכרותו, מאחר ולא מצאתי כל מגבלה המונעת מן החייב לעבוד, וניסיונו לפנות למעסיקו הקודם להעסקתו לא ייחשב כמיצוי כושר ההשתכרות. את מסקנתי אנמק בנימוקים שלהלן;

6. ראשית, כל עוד לא נקבע, כי החייב סובל מנכות ומאי כושר לעבוד, הרי הוא כשיר לעבוד ועליו למצות את כושר השתכרותו. החייב לא עושה זאת אף לא במשרה חלקית.

7.שנית, הוצאות המשפחה של מי שנמצא בהליך פש"ר אמורות להיות על דרך הצמצום ולא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- כטענת החייב והחייב, מי שבחר לפתוח בהליך שאמור להעבירו "הבראה כלכלית" אמור להתנהל בצמצום ואין החייב יכול לרחוץ בניקיון כפיו בטענה, כי אשתו היא המוציאה ההוצאות מקום שהחייב ורעייתו מנהלים משק בית משותף. הוצאות משק הבית מופרזות (כך לגבי הוצאות הכלכלה, הוצאות ההלבשה (900 ₪ לחודש בממוצע), והוצאות התקשורת (1,000 ₪ לחודש!) ועל החייב לנהוג בצמצום.

8.שלישית, בדו"ח שהגיש החייב ואשר צורף לתגובת המנהל המיוחד מצויה הוצאה חד פעמית שלא תחזור על עצמה בחודשים הקרובים והיא התשלום בגין לימוד המוסיקה של ביתו של החייב ואף עניין זה נלקח בחשבון.

9.באיזון הראוי, מצאתי לדחות בקשת החייב להפחתת צו התשלומים ובקשת המנהל המיוחד להעלאת צו התשלומים אולם מצאתי להעיר כי על החייב למצות כושר השתכרותו.