פש"ר 26270-04-12 נחמני נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

לפני ערעור על החלטתו של הנאמן מיום 7/1/16 (להלן: "החלטת הנאמן") במסגרתה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער בהליכי פשיטת הרגל בתיק זה.

1. צו כינוס ניתן לחייב, לבקשתו, ביום 18/4/12. בהתאם לסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), המועד האחרון להגשת תביעת החוב היה 18/10/12. המערער הגיש את תביעת החוב שלו באיחור – ביום 26/11/12. תביעת החוב הוגשה באמצעות בא כוחו דאז של המערער, עו"ד רפאל קיוויתי. למרות שתביעת החוב הוגשה, כאמור, באיחור, לא נתבקשה הארכת מועד להגשתה.

2. ביום 7/1/16 החליט הנאמן לדחות את תביעת החוב בנימוק כי זו לא הוגשה במועד וכי לא נתבקשה הארכת מועד להגשתה.

3. דיון בבקשה של החייב לקבל הפטר נקבע ליום 21/2/16. יש לציין כי לפני הדיון, ביום 7/2/16, שלח בא כוח החייב לנאמן מכתב ובו בקשה לעיון חוזר בהחלטה לדחות את תביעת החוב. במכתבו זה נטען כי הודעה על מתן צו הכינוס נשלחה לחייב ביום 9/7/12 וכי הוא קיבל אותה כ-10 ימים לאחר מכן. לאור זאת טען ב"כ החייב בפני הנאמן, כי המועד להגשת תביעת החוב על ידי מרשו לא חלף עד למועד הגשתה, שכן חלפו רק כארבעה חודשים וחצי בלבד וכי לכן, תביעת החוב הוגשה במועד. לחילופין הוא טען, כי היה על מרשו לאסוף חומר וכי בקיץ 2012 הוא שהה בחופשה בחו"ל. הוא טען כי אין המדובר הוא בהארכת מועד קצרה ומנומקת היטב. נטען כי מרשו הוא הנושה העיקרי וכי הוא הגיע לבית המשפט בעת הדיון וכי הוא שוחח עם נציגת הכונ"ר. הנאמן לא השיב למכתבו של ב"כ החייב אך תשובתו ניתנה בדיון בבקשתו של החייב לקבל הפטר.

4. ביום 21/2/16 התקיים הדיון בבקשה להפטר. לדיון התייצב גם המערער. בדיון הוברר כי הסכום שבקופת פשיטת הרגל מאפשר חלוקת דיבידנד מלא לנושים שתביעת החוב שלהם אושרה, וכי לחייב יגיע החזר. הואיל והמועד להגשת ערעורים על החלטת הנאמן בתביעות החוב טרם חלף אותה עת, ביקש הנאמן להמתין לתום התקופה, כך שאם לא יוגשו ערעורים, אפשר יהיה לתת לחייב הפטר ללא דיון נוסף.

5. בדיון האמור הודיע המערער כי עוד באותו היום הוא יגיש את ערעורו על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב שלו.