פש"ר 25256-02-11 אוהבים ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב - פסקדין

החלטה על תגובת הנאמן בבקשה להפטר

1. הנסיבות המתוארות בתגובה אינן מצביעות על כך שהחייב משתף פעולה באופן מלא ואינו מקיים כדבעי את הוראות ההליך.

    

2. עיקרון תום הלב המתלווה לחייב המבקש לחסות תחת הגנתו של צו הכינוס בפרט והליכי פשיטת הרגל בכלל עיקרון חשוב מאין כמוהו ועל כך נכתב הן בפסיקה והן בספרות:

    

   "המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, עפ"י הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה" (הדגשות שלי, ד.ח.) (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהד ' שלישית, בעמ' 173; כמו כן: ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 , 756; וגם: ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009)).

    

3. בנוסף, הדגישה הפסיקה את חשיבותה של חובת הגילוי המוטלת על החייב בהליך הפש"ר. בע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' הכונס הרשמי נקבע כך:

    

   "בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדעתי לדקדק בעניין חובות הגילוי ככל משפטן וחוקתן. אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני יכריע לכיוון מסירתו. זו משמעותו של תום הלב, הנה פתחתי בפני הכונס את כל הצפונות, יבדוק ויראה – כי אכן כטענתי עשיתי כל שניתן ולא צלחה דרכי, ועל כן יסייע לי להשתחרר על ידי פשיטת רגל"(הדגשות שלי, ד.ח.). 

    

4. נוכח התנהלותו של החייב, לא מצאתי לנכון לקבוע, בשלב זה, מועד לדיון בבקשת ההפטר של החייב. ככל ויפעל החייב להסרת המחדלים ויקיים שיתוף פעולה מלא עם הנאמן ועם הוראותיו של ההליך, ישוב ויגיש בקשה מתאימה בשנית .