פש"ר 25038-02-14 גלינר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח',פש"ר 25046-02-14 גלינר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

 לפני בקשת החייב להחריג את כספי פיצויי הפיטורין המצויים בגופים המוסדיים מתכנית הפירעון אשר אושרה במסגרת דיון אשר התקיים ביום 22.12.2015.

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן:

1. החייב, שעה שהוא מיוצג, לא התנגד למימוש מלוא הסכומים העומדים לרשותו בגופים המוסדיים וזאת כחלק מתכנית פירעון אשר הוצעה על ידי הנאמנת במסגרת דו"ח שהוגש ונדון בבית המשפט.

עיון בפרוטוקול הדיון בפני כב' השופט ויצמן מלמד, בפשטות, כי חלק מהמתווה אשר הוצע, כלל בחובו הקניית כל הכספים המצויים בקופות החייב, ללא כל סייג או אבחנה.

החייבים ובא כוחם נכחו באולם ולא הביעו התנגדות כלשהי לתכנית זו.

לא ברור כיצד ניתן לפרש את המונח "הקניית מלוא הכספים בקופות ברות המימוש", כהנחיה למימוש חלקי, מותנה או מוגבל.

2. ויודגש, אין המדובר בדיון במסגרתו התנגד החייב להצעת הנאמנת ובית המשפט מצא לקבל את ההמלצה בניגוד לדעת החייב, אלא בדיון במסגרתו הוצג המתווה מפורשות, וטענותיו של החייב יוחדו להתנגדותו של צד שלישי לאישור אותו מתווה. בית המשפט אף ציין במסגרת ההחלטה, מפורשות, את הסכמת החייב למתווה.

3. גם אילו היה מקום לראות בכספים אלו ככספים מוגנים ( ואיני מוצאת כי אלו הם פני הדברים), מקום בו ניתנה הסכמת החייב למימוש, די בכך.

4. יובהר כי מדובר בתכנית אשר אושרה עוד בחודש דצמבר 2015.