פש"ר 24286-06-15 רהפלד נ' ש' ואח'

1.בפניי בקשת המבקשים, הוריה של החייבת, להתיר להם להמשיך לנהל שתי תביעות שהגישו נגד החייבת ואחרים בבבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כדלקמן:

א.תמ"ש 15495-10-14 – תביעה שהוגשה על ידי המבקשים (הוריה של החייבת) נגד החייבת, נגד המשיבה 2 (חייבת בתיק פש"ר המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב) ואדם שלישי בשם אמיר גלעד.

בתובענה זו תובעים המבקשים את הנתבעים שם על סך 758,840 ₪, בטענות של עושק, גזל ועוד כנגד הנתבעים שם (להלן: "התביעה הכספית").

ב.תמ"ש 15587-10-14 – תביעה שהוגשה נגד המשיבות 1,2, ובה התבקש בית המשפט להצהיר כי הסכם משכון שנחתם בין שתי המשיבות נועד על מנת להתחמק מתשלום לנושיהם, ולכן להורות על בטלותו ו/או העדר תוקפו (להלן: "תביעת המשכון")

2.על פי המתואר בבקשה, המבקשים הינם אנשים מבוגרים וחולים, כבני 93 ו-87, ועניינם כבר החל להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בדרך של שמיעת עדותם המוקדמת של המבקשים.

3.ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשה, וזו ניתנה כדלקמן:

א.המנהל המיוחד – הסכים לבקשה, וסבר כי היות ומדובר בהליך ראייתי מורכב בין בני משפחה, מקומו אינו בפני הנאמן בהליך פשיטת הרגל אלא בפני הערכאה המקצועית לענייני משפחה, ובכל מקרה גביית חוב ,ככל שיוכר, תיעשה רק במסגרת תיק הפש"ר דנן.

ב.החייבת – התנגדה לבקשה מהטעם שזה פוגע בזכותה ובהגנותיה על פי פקודת פשיטת הרגל, וזאת מעבר לעובדה כי התביעה אינה מבוססת.

ג.המשיבה 2 – ציינה כי בקשה זהה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ומן הראוי להמתין להכרעה בה, כדי למנוע החלטות סותרות.

ד.הכונ"ר – סבר כי יש להבדיל בין התביעה הכספית ובין תביעת המשכון.