פש"ר 24117-04-11 נגר נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

מדובר בבקשה שהגישה אשת החייב הגב גאולה נגר , למתן הוראות ולפסק דין הצהרתי, שייקבע כי הזכויות בשתי דירות המצויות ברחוב אור לציון 25, 27 (להלן: "הדירות") שייכות לה בלבד.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, הדירות המצויות ברחוב אור לציון 25 ו- 27 מחוברות ומשמשות דירת מגורים אחת, בה מתגוררים היא , החייב ועשרת ילדיהם.

לטענת המבקשת, היא קיבלה את הדירות במתנה מאביה כחלק מעסקת מכירת מניותיו בחברת י.ח דמרי לבנו- מנכ"ל החברה – יגאל דמרי, ובתמורה היה אמור אביה לקבל סכום כסף ורכוש, אותו חילק בין ילדיו בלבד. לטענתה, אחיה – יגאל דמרי, שילם את מלוא הסכום עבור הדירות וכן שילם עבור השיפוץ כשאוחדו שתי הדירות לכדי דירה אחת.

לאור האמור לעיל ומאחר ובעלה-החייב לא שילם כל סכום עבור הדירות, טענה המבקשת כי מדובר במתנה שניתנה לה בלבד.

לטענת המבקשת, המשכנתא עבור הדירות ניטלה על ידה ועל ידי החייב, ומשום כך נרשמו הדירות בטאבו על שם שניהם, אולם, לדבריה, אין בכך להעיד כי הדירות שייכות גם לחייב.

עוד טענה המבקשת כי גם על פי דיני המעמד האישי, מתנה שניתנת לאחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין שייכת לבן הזוג לו ניתנה המתנה, בלבד. לטענתה, את יתרת המתנה היא קיבלה באמצעות שיקים שנרשמו על שמה בלבד ויש בכך כדי להוות חיזוק לטענה כי הדירות ניתנו לה בלבד כמתנה.

המבקשת טענה כי אינה חייבת בחובות בעלה ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו הם נגד בעלה-החייב, בלבד.

לגרסתה, משלא הוגשו תביעות רבות על ידי הנושים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שגם הנושים סבורים כי הדירות שייכות לה בלבד.

המבקשת הוסיפה וטענה כי חרף רישום הדירות על שם החייב ועל שמה בחלקים שווים, החייב התחייב בתצהיר משנת 2009, להעביר לה את חלקו בדירה ללא תמורה, וכן טענה כי בהליכי בוררויות במסגרות דתיות, אליהן פנו הצדדים במספר מקרים,ובפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי נקבע על ידי הבוררים ובית המשפט כי הזכויות בדירה שייכות למבקשת בלבד ולא לחייב.

לאור האמור לעיל, ביקשה המבקשת להוציא צו הצהרתי לפיו שתי הדירות שייכות לה בלבד.