פש"ר 24039-06-10 ז' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ביום 3.3.15 התקיים דיון בבקשת החייבת למתן הפטר.

לאחר דיון ממושך קיבלו הצדדים המלצתי למתן הפטר מותנה לחייבת בכפוף לתשלום סכום נוסף של 15,000 ₪ לקופת הפש"ר.

בשל אילוץ בלתי צפוי לא ניתנה החלטה במעמד הצדדים.

ביום 19.3.15 הגיש הנאמן בקשה לחתימה על פסיקתא לאחר שהחייבת הפקידה הסכום האמור בקופה.

ביום 24.3.15 נחתמה פסיקתא בהתאם.

למען הסר ספק, הסכמת הצדדים התקבלה על ידי ואישרתי אותה.

החייבת בת 45, גרושה, אם ל-3 ילדים, 2 מהם בגירים.

צו הכינוס נגד החייבת ניתן ביום 21.9.10. הושת עליה צו תשלומים בסך של 300 ₪ לחודש שבהמשך הועלה לסך של 600 ₪ לחודש.

החייבת הוכרזה פושטת רגל ביום 6.4.13.

לא נמצאו ממצאים בדבר חוסר תום לב ביצירת החובות.

התנהלותה בהליך לקתה במחדלים. החייבת צברה פיגורים בתשלומים והגישה דו"חות ללא אסמכתאות מלאות. רק לאחר שתיקנה מחדליה הוכרזה כאמור.

הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב. לאחר בדיקתן ע"י הנאמן הועמד סכומן על סך של כ-140,000 ₪.

הכרעות החוב אינן חלוטות.

בתסקיר הביע הנאמן דעתו כי ניתן להיעתר לבקשת החייבת בכפוף להוספת 36,000 ₪ (1,000 ₪ לחודש למשך 3 שנים) וזאת בשל הוצאות טלפון וכבלים מופרזות.

הכנ"ר בתגובתו הסכים להפטר מותנה בתוספת של 21,600 ₪ (600 ₪ לחודש למשך 3 שנים).

מתסקיר הכנ"ר עולה כי החייבת מקיימת חובותיה בהליך לעניין התשלומים והדו"חות.

בקופת הפש"ר הצטבר סך של כ-26,000 ₪.

כאמור, לאחר דין ודברים בין ב"כ הצדדים הושגה ההסכמה האמורה.