פש"ר 21595-07-13 - פסקדין

בהליך הראשון בו נדחתה בקשתו של החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, הצהיר החייב על חובות בסך של כ – 4.7 מיליון ₪ ל – 46 נושים.

בהליך הנוכחי מצהיר החייב על חובות בסך של כ – 6 מיליון ₪, ל – 60 נושים.

בדיון שנערך ביום 20/10/14 ציין המנהל המיוחד כי הגיע למסקנה שהחייב צבר את חובותיו שלא בתום לב. החייב גם מתנהל בחוסר תום לב, איננו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, איננו מגיש דוחות כסדרם, צבר מס' פיגורים בתשלומים, מתגורר בבית שהמנהל המיוחד סבור שהזכויות בו הן של החייב, אך הוא לא מציע סכום לפדיון הזכויות בבית, קיים חוב בדין קדימה לשלטונות המס.

ב"כ הכנ"ר מסרה בדיון כי ב"כ החייב הציג בפניה אישור במהלך הדיון כי שילם את התשלומים שבפיגור והגיש חלק מהדוחות. החייב איננו עובד למחייתו ללא כל סיבה מוצדקת. טוען שמתקיים מתמיכה של קרובי משפחה וקצבאות. עם החייב מתגוררים ילדים בגירים שגם הם וגם אשתו אינם תורמים להכנסות התא המשפחתי

ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד שאין להכריז את החייב כפושט רגל ושאין מקום ליתן לחייב ארכות נוספות.

ב"כ החייב טען בדיון שהחייב סילק את הפיגורים, הגיש דוחות. לגבי המחדלים האחרים, התחייב להשלים את החסר. לדבריו, החייב עובד כעת במשרה חלקית ומקבל השלמת הכנסה. ב"כ החייב ביקש הזדמנות נוספת.

המנהל המיוחד טען בתגובה כי לא שמע מפי החייב ובא כוחו התייחסות כלשהי בעניין זכויות החייב בנכס. אין תוחלת להליך בו קיימים חובות גדולים לשלטונות המס, חלקם בדין קדימה. הדוחות הוגשו במקובץ עם אסמכתאות חלקיות בלבד והחייב איננו ממצה את כושר השתכרותו.

עוד טוען המנהל המיוחד כי מהמסמכים עולה כי למרות שהחייב טוען שהחובות נוצרו ב – 2001, המשיך החייב לעבוד באמצעות חברה שלא הצהיר עליה. עניין זה התברר לו, לראשונה, במהלך חקירתו של החייב. החייב הסביר בחקירתו בפני המנהל המיוחד כי המשיך לנהל את החברה על שם מישהו אחר, משום שהוכרז כמוגבל באמצעים ולאחר זמן העביר את רישום החברה על שמו. טענתו זו של החייב, איננה נתמכת מהנתונים של רשם החברות, מהם עולה שהוא ניהל את פעילותו בחברה על שמו ולא דיווח על כך בתצהיר שצירף לבקשתו למתן צו כינוס.

בתצהיר התגובה לחוות דעת הכנ"ר חזר החייב וטען כי יצר את חובותיו בתום לב וכי המציא למנהל המיוחד את כל המסמכים שנדרש להמציא. החייב טוען כי לא המשיך לנהל את עסקיו באמצעות חברה. הוא מאשר שהעביר את העסק לחברה שהוא לא היה בעל המניות בה.

החייב איננו מפרט ואינו מוסר פרטים בקשר לבעלים של החברה אליה העביר את פעילותו, לא צירף מסמכים ולא נתן הסברים לגבי נסיבות העברת העסק לחברה. לדבריו, אשתו ובתו הבגירה המתגוררות עמו אינן עובדות, הן לומדות במכללת "ויצו" בחיפה ובת נוספת שלו – מלכ, החלה לעבוד במכללת צמח.

לאחר הדיון פנה החייב וביקש שוב לשחרר כספים נוספים שנצברו לזכותו בחברת הביטוח "מנורה מבטחים".