שורתי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

בקשת הנאמן להורות לחייבת ובנה, המשיב 3 (להלן: "המשיב"), להעביר לקופת הכינוס את כספי הירושה שהתקבלו מעיזבון אימה של החייבת בסך 305,560 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד למועד התשלום בפועל.

רקע כללי:

1. החייבת הגישה בקשה למתן צו כינוס ביום 15.4.2015. ביום 11.6.2015 ניתן צו כינוס בעניינה של החייבת.

    

   ביום 26.10.2017 התקיים דיון בתיק. במהלך הדיון העלה בעל התפקיד טענה בעניין מכירת דירה בשנת 2013 שהייתה בבעלות החייבת ובעלה (להלן: "דירת החייבת"), והעברת תמורת הדירה למשיב.

    

   בתום הדיון הוחלט כי, החייבת תעביר את תמצית פרטי חשבון הבנק שלה בבנק הפועלים לידי הנאמן. בדיון שהתקיים ביום 12.7.2018, חזר בעל התפקיד על הטענה לפיה החייבת מכרה דירה בשנת 2013 והעבירה את תמורתה בסך 535,000 ₪ למשיב, שהשתמש בכסף לצורך רכישת דירה עבורו. בנוסף לכך, הועבר מחשבון החייבת סך של 100,000 ₪ לכלת החייבת - רבקה כהן, שלטענת החייבת, שימש להחזר הלוואות לשוק השחור.

    

   המנהל המיוחד טען כי, למצער, חלק החייבת בתמורת הדירה בסך 275,000 ₪ שהועברו לבנה המשיב, מהווים הענקה פסולה שיש לבטלה ולהעביר את הכסף לקופת הכינוס.

    

   במהלך הדיון הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להסכמה כי נוכח מצבה של החייבת יינתן לה הפטר כנגד השלמת קופת הכינוס לסך של 50,000 ₪; הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט ביום 12.7.2018. החייבת ובנה המשיב שילמו את הסכום שנקבע בתכנית הפירעון, ולצורך מתן הפטר הם התבקשו למסור מידע לנאמן.

    

2. ממידע שהגיע לנאמן עלה כי במקביל לבקשת צו הכינוס על ידי החייבת, הוגשה בקשה למתן צו ירושה בעניין עיזבון אמה המנוחה של החייבת, הגב' שורתי שפסן ז"ל (להלן "המנוחה"), שנפטרה ביום 3.4.2012; ביום 1.8.2013 הוגשה על ידי אחות החייבת בקשה ראשונה למתן צו ירושה בעניין האם המנוחה, וביום 22.2.2015 הוגשה בקשה מתוקנת למתן צו ירושה של המנוחה; צו הירושה נחתם ביום 22.6.2016 לאחר מתן צו הכינוס; ביום 26.5.2015 נמכרה דירת העיזבון (להלן :" דירת העיזבון") על ידי היורשים, לרבות החייבת, תמורת 2.6 מיליון ₪; תמורת הדירה הופקדה בחשבון נאמנות על שם באת כוח החייבת, עורכת הדין אביבה רפ.

    

   לאחר דין ודברים עם באת כוח החייבת, עו"ד רפ, הועברו דפי חשבון הנאמנות של בא כוח החייבת לנאמן; מדפי החשבון עולה כי באת כוח החייבת העבירה מחשבון הנאמנות למשיב סך של 300,000 ₪ שהועברו ביום 23.6.2015, וסך של 12,980 ₪ שהועברו ביום 25.6.2015. זאת בעוד שסך של 92,000 ₪ הועברו לחייבת ביום 6.8.2015 (החייבת אישרה בתצהירה כי סכום זה הועבר על ידה לבנה המשיב).