פש"ר 2083-01-13 ישראל נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לפניי בקשת החייב לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן בתיק על מנת לאפשר לו לצאת את הארץ למשך ארבעה שבועות.

לפי הבקשה, לפני מספר חודשים החייב התחתן בשנית, ואשתו עומדת לנסוע לארה"ב לבקר את בנה ולהיות לצדו ולצד כלתה בעת הלידה. עוד לפי הבקשה, אשתו של החייב ומשפחתה מבקשים שהוא יצטרף אליה לנסיעה, והם יישאו בהוצאות.

כבטוחות לחזרתו לישראל מציע החייב שני ערבים. כמו כן מוכן החייב להעשיר את קופת הכינוס בסכום של 5,000 ₪.

הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשה. לטענת הכנ"ר אין מדובר בנסיעה נדרשת שיש בה להיטיב עם הנושים. עוד לטענתו, החייב אינו עומד בתנאי צו הכינוס וצבר פיגור של שבעה תשלומים.

כפי שנפסק:

"מטרתו של צו עיכוב היציאה מהארץ איננה עונשית או לשם הפעלת לחץ. מגבלת עיכוב היציאה מן הארץ נועדה למנוע הימלטות של החייב מפני נושיו, ולאפשר פיקוח על פעולותיו הכלכליות של החייב ועל התנהלותו בנכסיו, וכן להבטיח ביצוע התשלום החודשי לקופת הכינוס" (פש"ר (מחוזי חי') 35846-05-10 בוחבוט נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 27.5.2014)).

עוד נפסק בעניין בוחבוט כי אין זו המטרה היחידה וכי:

"המגבלה של עיכוב היציאה מהארץ מבטאת גם את הגישה לפיה חייב המצוי בהליכי פש"ר שהוא עצמו פתח מיוזמתו, אמור לחיות בצנעה, ובאופן התואם את מצבו הכלכלי" וכי "גם עניין של מראית עין יש כאן. כפי שאין זה ראוי שפושט רגל ייראה נוהג במכונית מפוארת, גם אם אינה שלו, כך אין זה ראוי כי חייב ייראה מבלה בחו"ל שעה שיכול ומי מנושיו כורעים תחת העומס הכלכלי שיצר החייב בהתנהלותו."

השיקולים שיש לבחון כאשר מוגשת בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ פורטו בהרחבה בהחלטת כב' השופט מוסק בתיק פש"ר (מחוזי י-ם) 173/01 ח.ל. מימון ושירותים בע"מ נ' נעימי (פורסם במאגרים, 12.3.2013).

על פי אותה החלטה יש לבחון את: "מטרת הנסיעה מחד, האם מדובר במטרה נחוצה ודחופה, או במטרה שנועדה לשרת את הנושים או את קופת הכינוס, או שמא מדובר בנסיעה פרטית בלתי מוצדקת. כמו כן שוקלים האם החייב עומד בתנאי צו הכינוס. בנוסף, כדבר שבשגרה, נבחן גובה החובות ומוטלות ערובות בהקשר זה, שיהיה בהן כדי להבטיח את שובו של החייב לארץ".

החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה בהם עוכבו זמנית צווי עיכוב יציאה מהארץ. החייב אינו עומד בתנאי צו הכינוס וצבר פיגורים של 7 תשלומים. הנסיעה ארוכה ובלתי מידתית, במיוחד בהתחשב בכך שהחייב משלם לקופת הכינוס 500 ₪ לחודש.