פש"ר 20014-06-14 חליל נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.כנגד החייב ניתן צו כינוס נכסים ביום 17.7.2014 וביום 28.1.2016 הוא הוכרז כפשוט רגל.

2.ביום 17.1.2017, ניתן לחייב צו הפטר מותנה אשר יהפוך לחלוט במידה ויוסיף החייב סכום אשר יניב לנושים דיבידנד בשיעור 100% , הוצאות ההליך, הוצאות הנאמנה והוצאות השגחת הכונ"ר. בין החייב לבין הנאמנה נותרה מחלוקת אחת- והיא נוגעת לשכרה של הנאמנה.

3.הנאמנה טוענת, כי יש לחשב את שכרה לפי סכומן הכולל של תביעות החוב שהוגשו ואושרו על ידה, תוך התעלמות מן ההפחתה שבאה לאחר מכן בשתי תביעות חוב: הראשונה היא תביעת החוב של בנק אוצר החייל שבוטלה לאחר שבחודש שבתחילת שנת 2016 חייבת נוספת (ביחד ולחוד) בגין אותו חוב- אשתו של החייב פרעה את החוב ולפיכך בוטלה תביעת החוב; והאחרת – היא של נושה נוסף אשר הודיע כי הוא מוחל על חלק מתביעת החוב לאחר שאושרה ע"י הכנ"ר, חטענת החייב על מנת לסייע לו להציע תשלום המגיע כדי 100% דיבידנד לנושים.

 4.לאחר שסקרנו את המחלוקת, נביא את השתלשלות העניינים; לאחר שהוגשו תביעות החוב, נבדקו ע"י הנאמנה. עפ"י דו"ח מסכם שהוגש לפני מועד הדיון שנקבע להכרזה, הודיעה הנאמנה (המנהלת המיוחדת בתוארה דאז) כי בדקה את תביעות החוב ולאחר בדיקתן אושר סך 401,999 ₪ בדין רגיל, כאשר תביעת חוב אחת של הנושה "הפעלות חשמליות גליל בע"מ" טרם הוכרעה (בשל ניגוד אינטרסים ביקשה המנהלת המיוחדת למנות בעל תפקיד לבדיקתה). שתי תביעות חוב חשובות לענייננו- הראשונה היא תביעת החוב של בנק אוצר החייל אשר נבדקה ואושר סך 97,733 ₪ בגינה, והאחרת היא של כל- בו תריס אלי בע"מ שאושרה ע"ס 288,822 ₪. לשתי תביעות חוב אלו נתייחס בהמשך.

5.כאמור, ביום 26.1.2016, הודיעו הצדדים כי קיימת הסכמה עקרונית לשלם 100% מתביעות החוב, ובית המשפט נתן לחייב צו הפטר מותנה בתשלום 100% מתביעות החוב המאושרות תוך 12 חודשים. על החייב היה להודיע תוך 90 ימים כיצד הוא מבקש לפרוע את הסכום.

6.החייב הודיע כי טרם נבדקה תביעת חוב אחת- ועל כן ביקש הוא להכריע בה על מנת שיודיע כיצד מבקש הוא מבקש לפרוע את החוב. ביום 12.7.2016 הודיע רו"ח אלי טובול, שמונה לשם בדיקת תביעת החוב של הפעלות חשמליות גליל בע"מ, כי בדיקת תביעת החוב הושלמה.

7.ביום 13.7.2016 הודיע החייב, כי תביעת החוב של בנק אוצר החייל נפרעה ע"י חייבת נוספת בתיק - אשתו של החייב, וכי הודעה נמסרה לנאמנה ע"י ב"כ הבנק במכתב מיום 23.3.2016. ביום 14.7.2016 התבקשה תגובת הנאמנה, אולם זו לא הוגשה, ולפיכך נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 17.1.2017.

8.כאמור, במעמד הדיון שהתקיים ביום 17.1.2017, לאחר שהתבהרה מצבת הנשיה של החייב , ולאחר שהנושה בנק אוצר החייל הודיע על ביטול תביעת החוב מטעמו עוד ביום 23.3.2017 ולאחר שהנושה כל- בו תריס אלי בע"מ הודיע כי נכון הוא להפחית תביעת החוב כדי סך 75,000 ₪, לטענת החייב, מאחר ומדובר בנושה שהיו לי יחסי עבודה ארוכים עם החייב, פחתה מצבת הנשיה בסך של כ- 310,000 ₪.

9.המחלוקת אפוא, האם שכר הנאמן ישולם בהתאם למצבת הנשיה שאושרה, או שמא עפ"י מצבת הנשיה בפועל שתשולם במלואה ע"י החייב שהודיע, כי הוא מוכן לשלם את מלוא חובתיו, באופן שיביא לדיבדנד בשיעור 100% לנושים.

10.נחדד, אפוא, את המחלוקת. השכר המשולם לנאמן בתיקי פש"ר, ככלל, הוא "שכר מימוש" הנגזר באחוזים מן הסכום המתקבל בקופת הפש"ר. הנאמנה טוענת כי למרות שבסופו של יום סכום תביעות החוב פחת, והחייב יקבל הפטר מכל חובותיו בכפוף לתשלום סכום המקנה דיבידנד בשיעור 100%, כיוון שמדובר בסכום הנופל מסכום תביעות החוב המאושרות, הרי זכאית היא לשכר מימוש הנגזר מסכום תביעות החוב שאושרו. זאת, לאחר שהחייב נהג באופן שהפחית את תביעות החוב, וקיים חשש כי נעשו הסדרים מאחורי גבה של הנאמנה. עוד טענה הנאמנה כי מאמציה הם הם שהביאו את החייב להסכים לשלם 100% דיבידנד לנושים. לעמדה זו מתנגד החייב והוא טוען כי הפחתת החובות היתה מעשה כדין לאחר שאשתו פרעה את החוב כלפי הבנק ולאחר שאחד מנושיו מחל על חלק מן החוב.