שטיל נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בקשת החייבת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליה במסגרת צו לכינוס נכסיה וזאת למשך 45 ימים (מיום 1.8.2017 ועד ליום 15.9.2017), זאת על מנת שתוכל להיות לצד ביתה- שגית, המתגוררת בארה"ב וצופיה ללדת באמצע חודש 8/2017. החייבת מבקשת לסעוד את ביתה, כאשר כל הוצאות החייבת הכרוכות בטיסה והשהייה מוטלות על ביתה. החייבת צירפה תצהיר מאומת על ידי נוטריון ציבורי, לפיו היא זקוקה לאימה בתקופת ההיריון, בלידה ואחריה.

2.החייבת צירפה כתבי ערבות מטעם שני ערבים שערבו לחזרת החייבת ארצה.

3.המנהלת המיוחדת מתנגדת לבקשה. עפ"י המנהלת המיוחדת אכן הופקדו ערבויות של ערבים ששכרם עולה על 7,000 ₪ בממוצע, ואולם לא המציאה מסמכים לגבי יכולתם הכלכלית ולא המציאה אישורי לשכות ההוצאה לפועל בדבר העדר תיקי הוצאה לפועל לחובתם.

4.לגופה של הבקשה, סבורה המנהלת המיוחדת כי אין כל חיוניות בנסיעה. עוד הוסיפה המנהלת המיוחדת כי ככל שיתיר בית המשפט את יציאת החייבת את גבולות הארץ יש לקצוב את התקופה ל- 14 ימים.

5.החייבת הגישה תשובה בגדרה חזרה היא על נימוקי הבקשה. צויין כי הריונותיה הקודמים של שגית היו קשים וכי היא זקוקה לעזרת אימה. באשר להעדר תיקי הוצאה לפועל לחובת הערבים התחייבה החייבת להמציא את המבוקש מייד לאחר שבית המשפט יורה עלכך.

הכרעה

6.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני נעתר לבקשה.

7.צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל מוסדר בסעיף 57א לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980 לפיו משניתן צו כינוס "רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל".

8.צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל, שונה בתכליתו מצווים דומים המוכרים בהליכים אחרים. כך לדוגמא, צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 נועד למנוע השתמטות החייב מן ההליך ע"י בריחתו מחוץ לארץ, וכך גם צו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 . צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר מאשר מטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע הימלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; שנית, על מי שנכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת למנוע מן החייב לצאת את הארץ למטרות בילויים או למטרות שימנעו מן המנהל המיוחד יכולת הפיקוח עליו. מטרה שלישית היא למנוע התנהלות לא פזרנית של החייב; הנכנס לשערי בית משפט של פש"ר נהנה מיתרונות, אולם ידע, כי מעתה, מספר זכויות המוקנות לאדם מן השורה נפגעות במידת מה, ובין היתר זכותו לצאת את הארץ, כחלק מחובות החייב להתנהל עפ"י אמות מידה "לא פזרניות" לתועלת נושיו עד אשר ימצה את ההליך בניסיון להבריאו מחובותיו. מדובר אפוא בחלק ממערכת איזון האינטרסים של הנושים ושל החייב והאינטרס החברתי בדבר חובת חייבים בהליך פש"ר לנהוג באופן שיגרום להצלחת ההליך ולהגשמת מטרתו .