פש"ר 19805-06-10 ברוך ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח',פש"ר 6898-12-09 ברוך ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב בפני כב' השופטת רות לבהר שרון,פש"ר 6898-12-09),עו"ד שי גרוס (נאמן בפש"ר 19508-06-10),פש"ר 6898-12-09),אליהו ברוך (החייב בפש"ר 19805-06-10)

 1.המערערות, חברת טקסטיל הדרום בע"מ, ח.פ. 511417412 וחברת טרופי ליין בע"מ, ח.פ.511832180 (להלן: "המערערות" או "טקסטיל הדרום וטרופי ליין"), טוענות כי ניתנה על ידן הלוואה לחייבים - פיורלה ואליהו ברוך (עבור אופנת רבקה ברוך) (להלן: "ההלוואה") בערך נומינלי של 800,000 ₪, ונרשמה בגינה משכנתא (להלן: "המשכנתא"), וכי נותרה יתרת חוב שלא שולמה בסך 561,000 ₪, שהינה בבחינת חוב של נושה מובטח.  2.בדיון שהתקיים בפניי ביום 06.01.13, בערעור שהגיש ב"כ המערערות על דחיית תביעת החוב שהוגשה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, הוריתי לב"כ המערערות להציג מסמכים לתמיכת טענתו שמדובר בחוב קיים של נושה מובטח, וכי אכן נותרה יתרת חוב לה הוא טוען.  לקראת הדיון שהתקיים בפניי ביום 27.10.14, הגיש ב"כ המערערות מכתב המופנה לנאמנים, נושא תאריך 9.2.14, לו צורפו נספחים, וזה נוסח המכתב: "לכבוד ...בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 06/01/14 ולמכתבנו מיום 3/1/14 ומבלי למעט מן האמור בו, נתכבד לפנות אליכם בדברים הבאים: 1. רצ"ב מועברים לכם מלוא מסמכי הנה"ח של מרשתי לכל התקופה (ארבע קבצים, 1+4+3+28 עמודים), כל חומרי הגלם המקוריים על מנת להסיר כל ספק בדבר צדקת החוב והוכחתו. מדובר במסמכים אשר עלה בידינו לאתר במאמצים עילאיים ממש, בשים לב לכך שמדובר למעשה ב"חברות של איש אחד", הוא מר שלמה ישראל אשר כידוע הנו בלתי כשיר לחלוטין, בשל אותו אירוע מוחי בו לקה למרבה הצער. 2. היוצא מן הרצ"ב הוא שיתרת החוב הנומינאלית לשנת 2003 עומדת על סך של 561,000 ₪, עליה יש להוסיף הריבית הקבועה לכל התקופה. 3. כך גם תמצאו כי התשלומים שבצעה חמדה ניימן, כלולה במסמכי הנה"ח ולאחר קבלתם, נותרה ייתרת החוב האמורה, כידוע היטב לחייבים. 4. בנסיבות אלה נבקש לקיים פגישה בהקדם, עמכם ועם מנהלת החשבונות מטעמנו, על מנת לבאר ככל הצורך את החומר החשבונאי. 5. אין באמור לעיל ו/או באשר לא נכתב, משום ויתור על זכות או טענה."  3.אקדים ואציין כי אין חולק כי המערערות, והן בלבד, נתנו הלוואה בערך נומינלי של 800,000 ₪, שהייתה מובטחת במשכנתא. לטענת ב"כ המערערות, המסמכים שהגיש מוכיחים כי קיימת יתרת חוב רשומה על שם חברת "שחף טקס בע"מ" (להלן: "חברת שחף"), שעומדת על סך של כ- 561,000 ₪. לטענתו, אין להבדיל בין החברות שנתנו את ההלוואה לבין חברת שחף, כי כל החברות הן "חברות של איש אחד", ומרגע שנותר חוב לחברת השחף - כמוהו כחוב של המערערות. לטענתו, חוב זה הוא יתרת החוב כלפי המערערות בגין המשכנתא, ומשכך מדובר בחוב של נושה מובטח, שלא שולם. 4.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוגשו, אני סבורה שהצדק עם טענות הכנ"ר והנאמנים, שטענו כי יש לדחות את טענתו של ב"כ המערערות מכל וכל, שכן החוב בגין המשכנתא שלקחו החייבים נפרע במלואו, בהתאם למסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המערערות, ויתרת החוב לה הוא טוען, הוא חוב של חברת שחף שאינה נמנית על הנושים של החייבים בתיק הכינוס, מה גם שחברת שחף בלבד אף לא הגישה הוכחת חוב.בין המסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המערערות מצוי מסמך הנהלת החשבונות של טרופי ליין בע"מ (מיום 11.3.14), ממנו עולה כי יתרת החוב של אופנת רבקה ברוך לטרופי ליין בע"מ עומדת על אפס. עוד צורף כרטיס הנהלת חשבונות של טקסטיל הדרום בע"מ שגם שם היתרה היא אפס. 5.ב"כ המערערות צרף לתמיכה בטענותיו מכתב מיום 21.7.05 שהופנה לחייבים (אופנת רבקה ברוך), שם צויין, בכתב יד, כי "חמדה שילמה 900,000 ₪ לטקסטיל הדרום, שלמה הפקיד את הכסף בטקסטיל הדרום בע"מ ועם השיקים שלו שילם את הסכומים לטרופי ליין. עוד הוסף, כי "החוב בשחף טקס שנרשם בחובות אבודים - 561,000 ₪". מכאן עולה כי חמדה, שהיא אחותו של החייב, סילקה את החוב כלפי המערערות, ולא הוכח שלקחת בעצמה הלוואה כלשהיא מהן, כפי שניסו לטעון, והוכח שכרטיס החשבונות של חברות אלה אופס ! 6.ב"כ המערערות ניסה לטעון כי הסכום ששולם על ידי הגב' חמדה ברוך, אחותו של החייב מר אליהו ברוך, מתייחס לחוב שלה, שאין לו כל קשר למשכנתא הנטענת. ואולם, המערערות לא טרחו להציג כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על חוב נפרד של חמדה, מה גם שהמסמכים שהוצגו מלמדים באופן חד משמעי כי המשכנתא נרשמה על ידי טקסטיל הדרום וטרופי ליין, כי החוב שולם על ידי חמדה, אחותו של החייב, מבלי שהוכח ולו ברמז, כי היה לה חוב נפרד, ועל פי כרטיס הנהלת החשבונות של המערערות הוכח שזה החוב שנפרע ! 7.ב"כ המערערות ניסה כאמור לטעון כי יתרת החוב המופיעה כחוב לחברת השחף, היא למעשה היתרה הנובעת מחוב המשכנתא שכן שלושת החברות - טקסטיל הדרום, טרופי ליין וחברת השחף - הן "חברות של אדם אחד", ועל כן ברור שזו היתרה בחוב המקורי בגינו נרשמה המשכנתא, ומשכך מדובר בחוב מובטח.דין טענה זו להידחות מכל וכל ! גם אם קיים חוב לחברת השחף, הרי שכפי שמופיע בכתב יד במסמך שהוגש על ידי ב"כ המערערות - מדובר בחוב שהועבר לחובות אבודים. יתרה מכך, מדובר לכל היותר בחוב של חברה שהינה אישיות משפטית נפרדת, שלא ניתן לייחס אותו לחובות של החייבים למערערות, מה גם שכאמור חובות אלה אופסו בהתאם לדפי הנהלת החשבונות שהוגשו. ואם בכך לא די - הרי שלא הוגשה כל הוכחת חוב מטעם חברת השחף שהיא כאמור אישיות משפטית נפרדת. סוף דבר 8.לאור כל האמור הנני קובעת כי החובות כלפי המערערות בגין המשכנתא שולמו במלואם בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות, וככל שמדובר בקיומו של חוב לחברת השחף, הרי שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאף לא הגישה הוכחת חוב. לאור האמור, בקשת המערערות להכיר בקיומו של חוב מובטח נדחית, ודין הערעור שהגישו המערערות להידחות.  הנני מחייבת את המערערות בהוצאות הערעור בסך 10,000 ₪ + מע"מ שישולמו לקופת הכינוס. ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ה, 10 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים. המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.