פש"ר 17326-02-15 חמד נ' גנאדרי

1.ביום 08/02/15 הגיש המבקש להוצאת התראת פשיטת רגל נגד המשיב על סכום של 1,303,651 ₪.

2.ביום 08/02/15 נחתמה על ידי התראת פש"ר כמבוקש נגד המשיב.

3.ביום 03/03/15 הוגשה על ידי המשיב התנגדות להתראת פש"ר בו טען כי החוב הנטען נובע מפסק דין של בית משפט השלום בקריות (ת"א 2967/07 מיום 20/05/14), שהיתנה את התשלום בהעברת בעלות בחלקה 89 לנתבעים 1-2, והדבר לא נעשה. לכן לא היה מקום לפתוח תיק הוצל"פ לגביית החוב, ואף הוגשה על ידו בקשה בטענת "פרעתי" ללשכת ההוצל"פ.

4.בדיון שקיימתי במעמד הצדדים ביום 01/04/15, ולנוכח המחלוקת הפרשנית הקשורה לאפשרויות ביצוע פסק הדין, הצעתי למשיב לפנות בבקשה פקודת ביזיון בית המשפט לבית המשפט קמא שנתן פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ, שעל החוב שבו הוגשה בקשת התראת הפש"ר. המשיב קיבל המלצתי ואמר כי ינקוט בהליך זה, ונתתי לו 90 ימים למצות ההליך.

בישיבה נוספת שקיימתי ביום 14/10/15, הסתבר כי המשיב לא הגיש בקשה לפי פקודת הביזיון מטעמים אלה ואחרים (שפורטו בהחלטה), והתבקשה על ידי הצדדים שהות נוספת לניהול משא ומתן שייתר הכרעה בהתנגדות.

5.משלא צלח המשא ומתן הוריתי על הגשת סיכומים, שהוגשו, אך עיכבתי מתן החלטה בהתנגדות להתראה בהחלטה מיום 11/02/16, כיוון שצוין בסיכומי המשיב שדיון בבקשה לפי פקודת הביזיון שהגיש לבסוף המשיב, אמורה להתקיים ביום 15/02/16.

6.בסופו של דבר, התקיים דיון בבקשה לביזיון בית המשפט בבית המשפט קמא, וניתנה בו החלטתו ביום 30/03/16 על פיה הבהיר בית המשפט כדלקמן:

"בית המשפט מבהיר כי ביחס לפסק דינו מיום 20/05/14, עמוד 12, שורות 4-8 כוונתו של בית המשפט הייתה כדלקמן:

החיוב הכספי שהושת בפסק הדין יוחל על הנתבעים 1 ו – 2 .

הנתבעים 1 ו – 2 מחויבים לשלם אותו תוך 60 יום, אבל כדי למנוע כפל פיצוי, צוין כי יש להעביר את חלקה 89 בבעלות התובע לנתבעים 1 ו – 2 , אלא שבית המשפט ציין כי גם אם לא תועבר חלקה 89 בבעלות התובע לידי הנתבעים 1 ו – 2 יש בכל מקרה לשלם את חיובי פסק הדין, אלא שהם לא יימסרו לתובע, אלא יהיו בידיו הנאמנות של ב"כ התובע."