פש"ר 16852-10-11 קורס נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לפניי בקשת החייב למתן הפטר.

הנאמן והכנ"ר תומכים במתן ההפטר. שלושה נושים הגישו התנגדויות.

מהתסקיר שהגיש הנאמן לקראת הדיון בהפטר עולה כי מדובר בהליך פשיטת הרגל השני שמצוי בו החייב ובבקשה השלישית למתן הפטר.

ההליך הראשון החל לבקשת החייב, בשנת 2000, עקב קריסת מפעל לייצור בגדי ילדים וחיתולי בד שהיה בבעלותו. בשנת 2002 הסתיים ההליך בהסדר נושים לפיו שילם החייב לנושיו סכום של 303,000 ₪ מבלי שהחייב הוכרז כפושט רגל.

בקשה שנייה לצו כינוס הוגשה לכנ"ר במחוז באר שבע בחודש דצמבר 2007. הכנ"ר התנגד לבקשה, ובסופו של דבר לא הוגשה בקשה לבית המשפט.

לפי התסקיר, בין השנים 1996-2004 הועסק החייב כשכיר בעסק לייבוא בגדי תינוקות. במסגרת עבודתו ואספקת הסחורה לבזאר שטראוס, הוא הכיר את בעל הזיכיון של החנויות בפסגת זאב ובתלפיות, מר אלי שחר, אשר לימים הציע לו לרכוש את הזיכיון להפעלת החנויות.

לדברי החייב, הנסיבות שהובילו להסתבכותו הכלכלית נבעו מקריסתן הכלכלית של שלוש חנויות שהוא הפעיל בין השנים 2004-2007. לטענתו, הקריסה נבעה מהפסקת אשראי שהעניק לו בנק מרכנתיל דיסקונט והונאתו על ידי מר שחר, אשר הציג לו נתוני הנהלת חשבונות ומאזני בוחן כוזבים.

קריסתו של החייב הובילה גם לקריסת בנו, אשר חתם על ערבויות אישיות לעסק של החייב.

מבדיקת הנאמן עולה כי אין אינדיקציה לכך שהחובות נוצרו בחוסר תום לב.

מדו"ח הנאמן עולה כי החייב עומד בתנאי צו הכינוס ושילם את התשלומים החודשיים, למעט פיגור שנוצר בעקבות ניתוח מעקפים שהוא עבר.

לאור האמור לעיל, לאור גילו של החייב ונסיבותיו האישיות ולאור התקופה בה הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון, סבור הנאמן כי יש להיעתר לבקשת החייב וליתן לו הפטר, בתנאי שהוא יוסיף לקופת הכינוס סכום של 14,000 ₪ המשקף היוון של תשלום חודשי בסך 1,000 ₪ למשך שנה וכן את חוב הפיגורים שצבר החייב.