פש"ר 15524-03-12 ב' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' - פסקדין

לפניי שתי בקשות שהוגשו מטעם החייב: האחת, בקשה לעיון מחדש בפסק הדין מיום 15.5.14 בו נמחקה הבקשה העיקרית בשל אי עמידת החייב בחובות ההליך; והשנייה, בקשה להפחתת צו תשלומים לסך של 900 ₪ החל מיום 1.7.13.

המנהל המיוחד מתנגד לבקשות.

באשר לבקשה הראשונה, טוען המנהל המיוחד כי יש לדחותה לנוכח מחדליו הרבים של החייב, ובשים לב לכך שלאור הנסיבות, לא תצמח תועלת מקיום ההליך בעניינו של החייב. לחלופין, טוען המנהל המיוחד כי ניתן יהיה לשקול את ביטול פסק הדין בכפוף להסרת חוב הפיגורים במלואו.

באשר לבקשה השנייה, טוען המנהל המיוחד כי אין הצדקה להפחתת התשלום החודשי מקום בו החייב לכל אורך ההליך אינו מקיים החובה הבסיסית המוטלת עליו לאתר עבודה, אפילו עבודה בשכר מינימום, ולהגדיל הכנסותיו.

ב"כ הכונ"ר לא הגיב, ולכן נחשב כמסכים עם עמדת המנהל המיוחד.

לאחר שבחנתי את הבקשות שבפניי, הגעתי לכל מסקנה כי דין בקשתו של החייב לעיון חוזר להידחות, הן משום שהחייב ממילא לא עמד עד כה בנטל המונח לפתחו להוכיח כי יצר את חובותיו בתום לב, והן לאור התנהלותו הקלוקלת של החייב במסגרת ההליך.

למרות האמור לעיל, בשים לב לעמדת המנהל המיוחד, ובכפוף לסילוק חוב הפיגורים במלואו והגשת דו"חות מלאים לששת החודשים האחרונים, ראיתי, לפנים משורת הדין, ליתן לחייב הזדמנות נוספת לחזור להליך, בין לצורך הגשת הצעת הסדר, ובין על מנת ליתן לו הזדמנות נוספת ואחרונה, לנסות ולהוכיח כי הסתבכותו היתה בתום לב ו/או בכדי לאפשר לו לתקן את התנהלותו במסגרת ההליך, שמא התנהלות מופתית במסגרת ההליך מעתה ואילך, תטה את הכף לטובת קבלת הבקשה חרף ההתנהלות הבעייתית בעת יצירת החוב.

עסקינן בחייב יליד 1958, נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים, המתגורר באבו סנאן שנכנס לבקשתו להליך פשיטת רגל שני לאחר שבקשה קודמת של החייב למתן צו כינוס, במסגרת תיק פש"ר (מחוזי חי') 703/06, נדחתה ביום 15.7.07, עוד טרם מתן צו הכינוס, בשל אי המצאת מסמכים בדבר הרשעתו של החייב בעבירות מס, חרף ארכה שניתנה לו.

ביום 20.6.13 התקיים דיון בבקשתו העיקרית של החייב, בסיומו ניתנה לחייב ארכה להמציא תגובתו לעמדות בעלי התפקיד לה יצורפו אישורים כי החייב הסיר כל מחדליו, וכן יצורפו העתקים של הודעות לנושים וכל הדו"חות הרלוונטים, בצירוף אסמכתאות שהוגשו לכל שנת 2013. החייב אף נדרש להגיש תצהיר המבהיר מצבו התעסוקתי של בנו. כן נקבע כי התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס יוגדל לסך של 1,500 ₪, וכי החל מיום 1.9.2013 יעמוד התשלום החודשי לסך של 2,500 ₪.

כב' השופטת קראי-גירון הורתה בהחלטתה מיום 27.3.14 כי ככל שלא יומצא אישור חתום על ידי בעלי התפקיד כי החייב הסיר את כל מחדליו, יינתן פסק דין המבטל את ההליך. לאחר שהמבקש לא הגיש תגובתו למרות החלטת השופטת קראי-גירון לעיל, ובשים לב לכך שלא מילא חובותיו בהליך, דרך קבע, ניתן ביום 15.5.14 פסק דין המוחק את הבקשה העיקרית בתיק.

כאמור, בעלי התפקיד התנגדו עוד בטרם מתן פסק הדין שמחק את הבקשה העיקרית, למתן הכרזה. לטענתם, חובות החייב לא נוצרו בתום לב, וגם התנהלות החייב במהלך ההליך אינה ראויה ואינה מצדיקה קביעה כי למרות אופן יצירת החובות, יש להחיל הגנת ההליך על החייב משום שהוא מתאים להליך ויכול להפיק ממנו תועלת.