פש"ר 1534-06 חנינה יוסף נ' ישראלי מנשה ואח' - פסקדין

 פסק דין

1. כללי

במסגרת הליכי פשיטת רגל של החייב, מנשה ישראלי, הגיש הנאמן בקשה לביטולה של הענקת הזכויות של החייב בדירת המגורים שלו לבנו, מר משה ישראלי (להלן: "המשיב" או "הבן"), זו הבקשה המונחת לפתחי.

2. עיקר העובדות הדרושות לעניין

מנשה ישראלי (להלן: "החייב"), נקלע לקשיים שבעקבותיהם הוגשה נגדו בקשת נושה להכריז עליו כפושט רגל ולמנות כונס נכסים לנכסיו. הבקשה הושתתה על התראת פשיטת רגל שהוגשה על ידי הנושה מר יוסף חנינה (להלן: "הנושה"). במסגרת הליכי פשיטת הרגל ניתן ביום 19.10.06 צו לכינוס נכסי החייב. ביום 2.8.07 הוא הוכרז כפושט רגל ועו"ד אריק אמיר מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").

נגד החייב הוגשה תביעת חוב אחת וזאת של הנושה, שביקש את פשיטת הרגל נגד החייב. תביעת החוב מבוססת על פסק דין שניתן לטובת הנושה נגד החייב בת.א. 43111/01 בבית משפט השלום בתל אביב יפו (להלן: "פסק הדין"). הנושה הגיש ביום 15.04.01 את התובענה נשוא פסק הדין, ופסק הדין ניתן ביום 15.7.03. פסק הדין מושתת הן על העדר התייצבות החייב והן מטעמים לגופו של עניין. עניינו של פסק הדין הוא עסקה של הנושה עם בנו של החייב, "יוסף ישראלי" (להלן: "יוסף"), לרכישת חנות ברחוב אלנבי בתל אביב. בין הצדדים התגלע סכסוך שהתגלגל לפתחו של בית המשפט. הנושה הגיש תביעה נגד יוסף לבית משפט השלום בתל אביב יפו, ת.א. 43111/01 (להלן: "התביעה"). בההלך בירור התביעה היא תוקנה באופן שחייב צורף כנתבע נוסף. בית המשפט קיבל בפסק הדין את התביעה וחייב את יוסף ואת החייב בתשלום הסך 169,000 ₪. הואיל ופסק הדין לא נפרע, נקט הנושה בהליכי הוצאה לפועל, כאשר במסגרתם הצהיר החייב שהוא נעדר רכוש והכנסות. בנסיבות אלה, הגיש הנושה ביום 10.1.06 בקשה להתראת פשיטת רגל נגד החייב. לאחר שלא הוגשה התנגדות, הגיש הנושה ביום 16.5.06 בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזת החייב כפושט רגל. במקביל, ביום 17.5.06 ניתנה לבקשת הנאמן בקשה לצו איסור דיספוזיציה בדירה כמפורט בהמשך פסק הדין. ביום 23.7.06 השאיר בית המשפט את הצו על כנו ומשכך הוגשה הבקשה לביטול ההענקה.

יצוין שתביעת החוב היחידה שהוגשה היא של הנושה. זו נבדקה על ידי המנהלת המיוחדת שמונתה לצרכי בדיקת תביעת החוב, עו"ד עינת רוזנצוויג (להלן: "המנהלת המיוחדת"). ביום 6.7.14 אישרה המנהל המיוחדת את תביעת החוב בסך 258,767 ₪ לצורך חלוקת דיבידנד.

הנאמן הוא שהגיש את הבקשה שלפניי.

נשוא הליך

החייב היה חוכר לדורות של מחצית הזכויות בדירת מגורים ברחוב גולומב 64 בחולון, הידועה כחלקה 101/5 בגוש 7174 (להלן :"הדירה"). המחצית הנותרת הייתה של אשתו, הגב' רחל ישראלי (להלן: "האשה"). ביום 16.1.02 חתמו החייב והאישה על יפוי כוח בלתי חוזר המסמיך עורכי דין ששמם לא ננקב ביפוי הכוח להעביר את הזכויות בדירה משמם לשם בנם "מנשה ישראלי" (להלן: "המשיב"), ללא תמורה. הערת אזהרה על כך נרשמה למחרת היום בפנקס רישום המקרקעין. ביום 2.10.02 נרשמו מלוא זכויות החכירה בדירה על שם המשיב. כלומר, הקניית הזכויות בדירה מהחייב לבן ניתנה במהלך בירור התביעה, לאחר הגשת התביעה ובטרם מתן פסק הדין.

עמדת הנאמן

ביום 29.11.10 הגיש הנאמן את הבקשה לביטול ההענקה של הזכויות בדירה מהחייב לבן שכן לדידו היא מהווה הענקה פסולה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), ויש לבטלה. בהקשר זה נטען שהחייב העביר את הזכויות לבן ללא תמורה, כאשר בפועל הדירה המשיכה לשמש למגורי החייב והאשה. עוד נטען שהחייב הוא אברך, תלמיד ישיבה שלא היו לו כל אמצעים לשלם עבור הדירה.