פש"ר 13487-09-14 גאנם נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

החייבת, הגישה ביום 24.11.14 בקשה להורות על שחרור כספי הפיצויים המעוקלים בחברת הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן – חברת הביטוח), וזאת לצורך טיפולי שיניים דחופים להם היא נזקקת. החייבת ציינה בבקשה כי טיפולי השיניים להם היא נזקקת אינם מכוסים בביטוח רפואי וכי עלותם עומדת על סך של כ- 16,900 ₪, על פי הצעת מחיר שקיבלה מרופא שיניים בשם ד"ר פראחת.

לטענת החייבת קיים עיקול בחברת הביטוח על סך של 5,500 ₪ - כספי פיצויים להם היא זכאית עקב תאונת דרכים בה היתה מעורבת בעבר. עוד צויין, כי הסכום הנ"ל כולל גם את שכר טרחתו של עו"ד מיכאל עראף, אשר ייצג את החייבת בתביעתה מול חברת הביטוח.

בתגובתו מיום 21.1.15 (לאחר ארכות שהתבקשו על ידי החייבת לצורך ביצוע המצאת הבקשה) התנגד המנהל המיוחד לשחרור כספי הפיצויים לידי החייבת, בטענה כי מדובר בכספים אשר מקומם בקופת הכינוס וכי ממילא ראוי היה שהחייבת תמציא חוות דעת באשר לעלות הטיפולים להם היא נזקקת מרופא קופת חולים ולא ממרפאה בפרטית.

בתשובת החייבת לתגובת המנהל המיוחד, נטען כי החייבת אינה זכאית לכיסוי ביטוחי של הטיפולים הנדרשים לה על ידי קופת החולים ועל כן פנתה לקבלת חוות הדעת לגבי מהות הטיפול ועלותו לד"ר פראחת.

בדיון שהתקיים בעניין בקשת החייבת, התבקשה החייבת להמציא חוות דעת של רופא שיניים באשר לעלות הטיפולים תוך הפרדה בין טיפולים חיוניים לבין טיפולים אסתטיים או שיקומיים.

עוד נקבע כי ככל שעלות הטיפולים החיוניים עולה על סכום הפיצויים, אשר שחרורם מבוקש בבקשה – תמציא החייבת התחייבות של צדדים שלישיים המתחייבים ליתן סיוע כלכלי לחייבת בתשלום יתרת מחיר הטיפולים האמורים מעבר לסך של הפיצויים.

ביום 17.2.15 המציאה החייבת הצעת מחיר של רופא קופת חולים "כללית", לביצוע הטיפולים החיוניים העומדת על סך של 8,407 ₪.

ביום 24.2.15 המציאה החייבת שתי התחייבויות של צדדים שלישיים, אשר התחייבו לסייע כלכלית לחייבת בהשלמת יתרת התשלום בגין טיפולי השיניים החיוניים, עד לסך של 8,407 ₪, מעבר לסכום הפיצויים, ככל שישוחרר לידי החייבת.

לאחר ששקלתי את טענות החייבת בבקשה ואת עמדת המנהל המיוחד, ובשים לב לעובדה כי הכספים, אשר שחרורם מבוקש, הינם כספי פיצויים בשל נזקי גוף בתאונת דרכים (נא ראו: ע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן – יוסף עברון עו"ד נ' ידידיה ראובן וכונס הנכסים הרשמי פ"ד כב(2) 141), נראה כי יש מקום לקבל את הבקשה.