חלבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' - פסקדין

1.ביום 28.8.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב סארי חלבי ת"ז 301243531, לבקשתו, ובמסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,200 ₪ החל מיום 15.9.17.

2.כעת מונחת בפני בקשת החייב לביטול ההליך, שהוגשה ביום 14.2.18, מהנימוק כי החייב "אינו מעוניין לנהל תיק פשיטת רגל".

3.המנהלת המיוחדת, בתגובתה מיום 26.2.18, ציינה כי החייב לא קיים את הוראות ההליך מתחילתו שכן צבר נכון לאותו מועד 7 פיגורים בתשלומים החודשיים המסתכמים בסך 7,200 ₪, לא הגיש דו"חות דו חודשיים כלל, לא המציא אישורי משלוח הודעות לנושים ולא שיתף פעולה עם המנהלת המיוחדת. עוד פורט כי ביום 10.12.17 פנתה המנהלת המיוחדת לחייב במכתב התראה במסגרתו נדרש להסיר את מחדליו וכי על אף האמור תשובת החייב לא נתקבלה נכון למועד הגשת התגובה ומחדליו לא הוסרו. המנהלת המיוחדת ציינה כי את פניותיה הפנתה לעו"ד אסף גאנם הרשום כמייצג את החייב בהליך ולא לעו"ד מוסא מאג'ד שהגיש את הבקשה דנן.

4.אשר לבקשת החייב לביטול ההליך, המנהלת המיוחדת סבורה כי מדובר בבקשה לקונית ומעוררת חשדות רבים וציינה כי משיחה שערכה עם ב"כ החייב התברר כי לחייב נודע, לטענתו, על צו הכינוס רק בחודש 12/17 וכי בקשתו לביטול ההליך נובעת מהסדר שהגיע הנושה העיקרי בהליך –בנק לאומי- עם ערב לחוב, מה שהותיר את החייב עם חובות קטנים אותם הוא מעוניין להסדיר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. המנהלת המיוחדת הוסיפה כי לא הוצגו לה ראיות לאמור.

5.בנסיבות, המנהלת המיוחדת ציינה כי אינה מתנגדת לבקשה וזאת בכפוף לחיוב החייב בתשלום חוב הפיגורים בתשלומים החודשיים, או לחילופין, בתשלום הוצאות בעלי התפקיד בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. בהקשר זה הדגישה המנהלת המיוחדת כי ממועד מתן צו הכינוס ועד היום נהנה החייב למעשה מעיכוב הליכים בעניינו מבלי לשלם דבר לנושיו, תוך יצירת מצג שווא כלפי בית המשפט, נושיו ובעלי התפקיד כי הוא חפץ בהליך כפי שהצהיר בתצהיר אשר צורף לבקשה העיקרית.

6.החייב בתשובתו לתגובת המנהלת המיוחדת מאשר את הנתונים שמסרה המנהלת המיוחדת מהשיחה שערכה עם ב"כ החייב ומוסיף כי הוא היה מיוצג בתחילת ההליך ע"י עו"ד אסף גאנם וכי התיק הועבר לב"כ החייב הנוכחי שהגיש את הבקשה דנן-עו"ד מוסא מאג'ד- לאחר שבא כוחו הקודם סיים לעבוד עם הסיוע המשפטי. החייב טוען עוד כי לא ידע על מתן צו הכינוס עד להעברת התיק לב"כ הנוכחי וכי פניות המנהלת המיוחדת בעניינו הופנו לב"כ הקודם שלא טרח לעדכן את החייב בפניות אלו. לאור האמור, החייב טוען גם כי מן הראוי לפטור אותו מתשלום חוב הפיגורים ולעניין הבקשה החילופית לחייב אותו בהוצאות בעלי התפקיד, מבקש החייב להתחשב במצבו הכלכלי.

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המנהלת המיוחדת ובהינתן השלב בו מצוי ההליך, החלטתי, מכוח הסעיפים 19 ו- 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן-"הפקודה"), להיעתר לבקשת החייב לביטול ההליך וזאת מבלי להידרש לעמדת הנושים. כמו כן מצאתי לנכון בנסיבות העניין לחייב את החייב בתשלום הוצאות המנהלת המיוחדת בסכום שאקבע להלן;

6.על פי סעיף 19 לפקודה, חזרה מבקשת פשיטת רגל נתונה לשיקול דעת בית המשפט וכבר נפסק כי מרגע שניתן צו הכינוס אין החייב או הנושה, שיזם את ההליך, יכולים להחליט בעצמם על חזרה מההליך ומרגע שניתן צו הכינוס, ולא כל שכן לאחר שניתן צו להכרזת החייבים כפושטי רגל, ההכרעה לגבי המשך ההליכים נתונה בידי בית המשפט (ראו לדוג': רע"א 2971/12 מרדכי אטיאס נ' עו"ד מרים זפט (פורסם בנבו, 3.7.12) והאסמכתאות המפורטות שם). המגבלה האמורה נובעת מכך שעסקינן בהליך קולקטיבי, שעשוי להשליך על גורמים שונים שחובה לשמוע את עמדתם טרם שבית המשפט יתיר חזרה מהבקשה. עוד נקבע בפסיקה כי סעיף 19 לפקודה עוסק בשלב שלפני מתן צו הכינוס ולכן מקל וחומר שלאחר מתן צו הכינוס נדרש אישורו של בית המשפט לביטול הצו ואין די בכך שהחייב, אשר פתח בהליך, מביע רצונו כי ההליך יסתיים ולא ימשיך להתנהל (ראו: ע"א 2606/10 דן כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 12.7.11) (להלן-"עניין כוכבי").עוד נקבע ב"עניין כוכבי" כי מקור הסמכות של בית המשפט לביטול צו כינוס נמצא בסעיף 181 לפקודה הקובע כי בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו.