פרשנות תקדימית של חוק הביטוח הלאומי בעניין הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה

1.         בפני תביעתו של מר בן חמו רפאל להכיר בטינטון ממנו סובל באוזניו כפגיעה בעבודה.

2.         הנתבע דחה את תביעתו של התובע במכתב מיום 22.7.07 כדלקמן:

"הריני להודיעך, כי הכרתי בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, ובקרוב תקבל הזמנה לועדה רפואית אשר תדון בתוצאות הנזק.

עם זאת, תביעתך להכרה בטנטון נדחית מהנימוקים שלהלן :

על פי סעיף 84א לחוק, תנאי להכרה בטנטון שעקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שהטנטון גרם לירידה בתפקוד, ולפניה חוזרת ונשנית לקבלת מזור רפואי במסגרת השירותים הרפואיים.

תנאי זה אינו מתקיים בתביעתך ועל כן, לצערי, עלי לדחות את תביעתך.

3.         מאחר ומדובר בשאלה משפטית, ביקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. התובע הגיש סיכומיו ביום 31.3.08, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 15.7.08.

4.         התובע טוען, כי ישנן די והותר פניות לקבלת טיפול רפואי בנושא הטנטון המתועדות ברישומים רפואיים, ועל כן דחיית התביעה על ידי הנתבע אינה מוצדקת.

5.         להלן פירוט הרישומים הרפואיים שהתובע טוען שיש לקחת בחשבון במניין לעניין סעיף

84א. (ב) (3), כולם בטרם הגשת התביעה לנתבע:-

א.      א.      מפנה למסמך רפואי של ד"ר ביטון, מנהל מרפאת דימונה ד' מיום 18.2.08 ובו מאשר ד"ר ביטון כי התובע מצוי בטיפול רופא א.א.ג. ד"ר פוגל, וכי ברישומיו מצויין כי התובע התלונן על צלצולים באוזניים החל ממרץ 2007. (נספח א' לסיכומי התובע). מכתב זה צורף מאחר ותיקו הרפואי של התובע מתחום א.א.ג. לא נמצא במרפאה, וכנראה שאבד.

ב.      ב.      ביום 18.3.07- ניתנה לתובע הפנייה לרופא א.א.ג. - אמנם בגוף הרישום לא מופיעה תלונתו של התובע אולם התובע מבקש ליחסה לטנטון אליו מתייחס מנהל המרפאה בנספח א' לעיל.

ג.        ג.        ב- 3.12.06 מופנה התובע לבדיקת שמיעה במרפאות חוץ בבי"ח סורוקה - מתוצאות הבדיקה עולה כי יש חשד לליקוי שמיעה דו צידי. יש לציין כי טנטון לא מוזכר במסמך זה.

ד.      ד.      ביום 22.2.07 נערכת בדיקת שמיעה נוספת במרפאות חוץ בבי"ח סורוקה ובו מאובחן התובע כסובל מליקוי שמיעה  בינוני עד חמור. יש לציין כי גם כאן אין תלונה על טנטון.

ה.      ה.      ביום 28.3.07 פנה התובע לרופאת א.א.ג דר' פוגל, שם נרשם כי הינו סובל מליקוי שמיעה ומטנטון קבוע בשני האוזניים.

ו.        ו.        ביום 26.4.07 פנה לדר' מושקוביץ שהוציא עבורו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה כתוב כי סובל מליקוי שמיעה. בתעודה אין ציון לטנטון, אולם ברישום הרפואי אצל דר' מושקוביץ מאותו תאריך מצוין כי סיבת הפניה של התובע היא חזרה לעדכון לאחר הפניה לרופא א.א.ג. מאחר וסובל מליקוי שמיעה וטנטון.

6.         התובע טוען כי הוא עומד בפרשנות שיש לתת למילים "הפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית" שבסעיף 84א. (ב) (3) לחוק וכי בעברו קיימות די והותר פניות לרופאים בגין טנטון.

7.         הנתבע טוען כי החומר הרפואי אותו צירף התובע אינו מעיד על פניות חוזרות ונשנות בשל פגיעה בתפקוד, כפי שדורש הסעיף לחוק. הנתבע טוען כי המחוקק דורש מהמבוטח הוכחה לא רק על תלונה בפני רופא על קיומו של טנטון, אלא כי עקב הטנטון נגרמה פגיעה בתפקוד שחייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.

8.         בנוסף, טוען הנתבע כי תופעת הטנטון היא סובייקטיבית וקשה להוכיחה מבחינה רפואית, על כן, הדרישה לפניות חוזרות ונשנות הגיונית שכן לא סביר שאדם שסובל מטנטון תמידי לא יפנה לקבלת טיפול באופן עקבי.