פרקש נ' אזולאי ואח'

החלטה

הבקשה :

1.המבקש עותר למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בבקשת רשות ערעור המוגשת מטעמו, על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט איל דורון, מיום 14.11.11.

לטענת המבקש, עותק ההחלטה עליה מוגשת בקשת רשות ערעור זו (להלן: "הבר"ע"), לא הומצא לו מעולם, וקיומה של ההחלטה נודע לו, באקראי, רק ביום 20.12.11.

בבר"ע, מבקש המערער לבטל את החלטת בימ"ש קמא, אשר דחתה את בקשתו לביטול פסה"ד אשר ניתן נגדו, בהעדר הגנה וכן דחתה את בקשתו לעיכוב הליכים.

2.בית משפט קמא נימק את החלטתו לדחיית הבקשה לביטול פסה"ד בשלושה נימוקים: האחד, המועד להגשת בקשה לביטול חלף, שכן המבקש קיבל הודעה על פסה"ד ביום 24.7.11 ולא הוצג טעם המצדיק הארכת מועד.

השני, לכאורה מדובר בהמצאה כדין, לכתובת הרשומה ולא צורפו אסמכתאות ולא הוברר כיצד ניתן היה לבצע את ההמצאה.

השלישי, בית משפט קמא סבר כי יש ממש בטענות המשיבה על פיהן נוכח ההודעה ועובדות כתב האישום, סיכויי המבקש בהליך זה אינם נראים גבוהים.

3.לטענת המבקש, כמפורט בבר"ע, אין לראות בהמצאת כתב התביעה לאחיו, מסירה כדין, שכן בתקופה בה נמסר לכאורה כתב התביעה הוא לא התגורר עם אחיו, אלא גר באילת.

לטענתו ההודעה על מתן פסה"ד התקבלה אצלו רק ביום 24.7.11 ולאור פגרת בית המשפט, מניין הימים להגשת בקשה לביטול ההחלטה התחיל ביום 5.9.11. לפיכך טוען הוא, כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי לא הוצג טעם המצדיק הארכת מועד. לבר"ע צורף כתב תשובה, אשר הוגש, לטענת המבקש, בהתייחס לתגובת המשיבים במסגרת הבקשה לביטול פסק דין.

המבקש טוען, כי יש לו סיכויי הגנה טובים מפני התובענה, כמפורט בבר"ע.

4.בבקשה שבפניי, הנתמכת בתצהיר המבקש, טוען המבקש למצב כלכלי קשה וביום 27.2.12, הוא הגיש, בהתאם להחלטתי, אישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי, באשר לייצוגו במסגרת הליך זה על ידי הלשכה, על פי זכאי הוא לפטור מתשלום אגרה בהתאם לתקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

בהתאם להחלטתי מיום 31.1.12 הוגש תצהיר משלים מטעם אמו של המבקש, בו נטען כי היא גרושה ומתגוררת יחד עם המבקש בדירת אחיו של המבקש. נטען בתצהיר כי בנה של האם, אסף, בן 23, הינו נכה 100%, המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי ומקבל גמלת נכות בסך 2,111 ₪ לחודש.

עוד נטען, כי אסף אינו עובד וכי לא די בגמלת הנכות, שהוא מקבל, לכיסוי כלל הוצאותיו. כל הכנסות האם, כנטען, מסתמכות בגימלת הבטחת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי, המשולמת לה מדי חודש בסך של 1,632 ₪.

לבקשה צורף אישור בדבר זכאות לגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לאם בסך של 2,733 ₪ וכן צורף דף ריכוז פעולות מאת בנק הדואר, ממנו עולות פעולות ספורות בלבד.

בתצהיר האם מפורט, כי בדירת המגורים בה מתגוררים האם וילדיה, מצוי רכוש דל ביותר, שהינו ריהוט בסיסי וכי אין לאם תכשיטים, רכוש בעל ערך ממשי, רכב או כל מותרות מסוג אחר. נטען בתצהיר כי אין באפשרות אמו של המבקש לפנות למי מבני משפחתה לצורך קבלת סיוע ממי מהם.

5.המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, שאין בה פירוט, כנדרש בבקשה מעין זו.

בתגובת המשיבים נטען כי אין בתצהיר אמו של המבקש כל התייחסות לגובה השתכרותו של המבקש, אשר טען כי הוא עבד והתגורר באילת. לטענת המשיבים, לא הוכח, הן בתצהיר המבקש והן בתצהיר אמו, חוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון.

באשר לסיכויי הערעור, לטענת המשיבים קלושים המה.

הפן הנורמטיבי: