פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' ליבני - פסקדין

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר שבחרה להודות, בעבירה של גרם מוות תוך נהיגת רכב ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין ביחד עם סעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961.

מעיון בכתב האישום עולה, כי ביום 25/4/10 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, נהגה הנאשמת במכוניתה ברח' אבא אחי מאיר בת"א ממזרח למערב. בהגיעה למפגש הרחובות אחי מאיר ורקנאטי, נהגה הנאשמת את הרכב לתוך מעגל התנועה המוסדר במקום.

הנאשמת איבדה שליטה על המכונית. סטתה ימינה מנתיב הנסיעה, עלתה על אי התנועה הבנוי בשולי הכיכר, חצתה אותו בנסיעה, המשיכה וחצתה נתיב נסיעה נוסף, עלתה על המדרכה שבפינה הדרום מזרחית של הצומת, שם נבלמה עת פגעה במעקה ברזל וברכב חונה.

בעת שעלתה עם הרכב על אי התנועה, פגעה הנאשמת בהולכת רגל, שעמדה במקום. הנאשמת לא ניסתה לבלום את הרכב.

הגברת לנדה קרה (ילידת 1951) נפצעה באורח קשה בראשה ובגפיה. היא פונתה לבית החולים, כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת. אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ, ונפטרה ביום 2/5/10.

הנאשמת גרמה נזק רכוש למעקה הברזל ולרכב החונה.

התאונה, מותה של המנוחה והנזקים למעקה ולרכב החונה, נגרמו עקב נהיגתה הרשלנית של הנאשמת, שנהגה בחוסר זהירות, איבדה השליטה על מכוניתה, סטתה מנתיב הנסיעה, עלתה על אי התנועה, וכל זאת ללא כל סיבה נראית לעין.

הנאשמת לא הבחינה כלל במנוחה. הנאשמת לא בלמה מכוניתה. הנאשמת המשיכה בנסיעה גם לאחר הפגיעה במנוחה.

הטיעון לעונש:

הנאשמת ילידת 1931. מתגוררת בגפה. חולת סרטן.

טרם שנשמעו הטיעונים לעונש התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינה ותסקיר.

ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה לעונש, כי במקרים מסוג זה, העונש הראוי הינו עונש של מאסר בפועל. עם זאת, בהיותה מודעת למצבה של הנאשמת, היא עותרת לעונש של פסילה לצמיתות, מאסר מותנה ופיצוי למשפחת המנוחה.

בעלה של המנוחה הציג בפני ביהמ"ש תמונות של המנוחה. לדבריו: "היא הרסה משפחה שלמה. היא הרגה את כל המשפחה. צריך להביא לזה סוף. הרופא והמשפחה שלה צריכים לקבל את העונש". (עמ' 3. שורות 13-14).

ב"כ הנאשמת הציגה בפני ביהמ"ש תיק מסמכים רפואיים, המעידים על מצב גופני ונפשי קשה וירוד ביותר של הנאשמת. הנאשמת בוכה כל הזמן. סובלת מהפרעות שינה. סובלת מחרדות. הנאשמת נכה בשיעור של 100%. חולת סרטן. מקבלת טיפול כימי. הנאשמת מתגוררת בדירה בבעלות בנה. מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי בלבד. הנאשמת מקבלת סיוע ברכישת מזון ותרופות.

הנאשמת ביקשה רחמי ביהמ"ש: "אני חלשה ולא יכולה לדבר. אני במצב מאוד קשה וירוד. אני כל היום חושבת על העניין הזה. אני רוצה שיגמרו עם זה. אין לי כבר כוח... אין לי כסף. לבנים שלי אין כסף". (עמ' 8. שורות 9-12).

בישיבה קודמת, אמרה הנאשמת: "הלוואי ואלוהים ייקח אותי. נמאס לי מהחיים... העובדה קיימת, אך אני לא יודעת איך זה קרה". (עמ' 2. שורות 13-15).

תסקיר שירות המבחן, מתאר נסיבות חייה של הנאשמת. שירות המבחן התרשם מתחושת אשמה חזקה בגין גרם מותה של המנוחה, ותחושה שהנאשמת אינה זכאית לפעול לקידום מצבה בשל אחריותה למות המנוחה ולסבל שנגרם למשפחתה.

שיקולי ענישה:

בקביעת העונש עלי לתת משקל לתוצאותיה העגומות של התאונה. עבירות תעבורה מרביתן עבירות רשלנות, כאשר ההבחנה בין מקרה למקרה תיעשה על פי מידת הרשלנות המיוחסת לנאשם ועל פי תוצאות התאונה.