פרץ נ' מבני עמית י.ח 2001 בע"מ ואח'

פסק דין

1.זוהי תובענה שעניינה נזקי גוף בגין שני אירועים. האחד מתאריך 28.12.2001 במסגרתו טוען התובע כי החליק כאשר טיפס על בסיס מבנה של מדרגות, עליו חוברו שלבי עץ, בבניין בו עבד, ונחבל בברך רגלו הימנית. השני מתאריך 22.10.2003, במסגרתו טוען התובע כי נפגע ונחבל בברך רגלו השמאלית, כאשר טיפס על שלבי סולם בבנין והתכופף להיכנס לפתח עליית הגג.

2.על פי כתב התביעה המתוקן: התובע, טפסן בניין, עבד אצל הנתבעים 1 ו-2 מיום 01.07.2001 עד לפגיעתו באירוע השני.

הנתבעת 1 הינה חברה לביצוע עבודות בניה אשר העסיקה את התובע בעבודות בניה, אחזקה ותיקונים בבניינים שבנו הנתבעות 2 ו-3. הנתבעות 2 ו-3 הינן חברות אשר בנו בניינים בפרוייקט והעסיקו את הנתבעים 1 ו-4 כקבלני משנה לביצוע תיקונים, שינויים ותוספות בפרויקט. נטען כי הנתבע 4 הוא המנהל היזם או בעל המניות של הנתבעות 1 ו-2. נתבעת 5 היא המבטחת של הנתבעות 1 – 3.

3.ביחס לאירוע הראשון – נטען כי התובע החליק על משטח הכנה למדרגות, אשר הוא משטח בטון אלכסוני עליו הונחו לוחות עץ כדי שישמשו כמדרגות, זאת בבניין בו עבד בפרוייקט אשר בנו הנתבעות 2 ו-3 ונפצע כאמור בברך רגלו הימנית. נטען כי הנתבעים 1 ו-4 הכירו בפציעה כתאונת עבודה והינם אחראים לה ולתוצאותיה. לאחר הפציעה וחופשת מחלה בעקבותיה, חזר התובע לעבודתו עד לקרות התאונה באירוע השני.

4.ביחס לאירוע השני - נטען כי הנתבע 4 הורה לתובע לבצע עבודות שיפוץ ותיקונים בבניינים של הפרוייקט, ובמהלך עבודתו נדרש התובע לעלות על גגות הבניינים שבפרויקט באמצעות סולם הבנוי מצינורות מתכת שנבנה על ידי נתבעות 1 – 3 או מי מטעמן. הסולם הינו סולם מתכת המחובר באופן קבוע, ובנוי על קיר העליה לגג בכל בניין ובניין שבפרויקט. מדובר בסולם קבוע הנמצא בכל הבניינים, לצורך עליה לגג, ואיננו סולם אשר הוצב שם לצרכי העבודה בלבד.

נטען כי הסולם הוביל לפתח יציאה מהבניין לגג, כשעל הגג אין כל ידית או אמצעי עזר לשם מעבר מהסולם לגג הבניין.

עוד נטען כי שלבי הסולם נבנו באופן לא בטיחותי וכי הם חלקים וללא כל אבזור למניעת החלקה.

התובע מוסיף כי שפת גג הבניין ובסמוך לסולם נבנתה ללא כל אמצעי עזר שימנע החלקה מהגג לכיוון הסולם.

נטען כי בתאריך 22.10.2003 במהלך עבודתו, נדרש התובע על ידי מעבידיו לעלות לגג באחד הבניינים שבפרויקט. נטען כי התובע טיפס על שלבי הסולם שבבניין, התכופף להיכנס לפתח העלייה לגג, הרים את רגלו הימנית לשפת גג הבניין ורגלו השמאלית החליקה ונפלה על הסולם, והוא נחבל קשה בברך רגלו השמאלית.

נטען כי בעקבות האירוע השני וכתוצאה ממנו נאלץ התובע לעבור ניתוח להוצאת המינסקוס מברך רגלו השמאלית ולעבור טיפולים רפואיים רבים.

התובע טוען לכאבים קשים בברכו השמאלית, לקושי בהליכה ולהעדר אפשרות לבצע עבודה מיום האירוע השני.

5. בתאריך 02.03.2011 עבר התובע ניתוח בברך שמאל במסגרתו נכרת המיניסקוס.

בגין האירוע השני והפגיעה בברך שמאל קבעה הועדה הרפואית לעררים של המל"ל נכות של % 10 בתוספת % 5 לפי תקנה 15.

המומחה מטעם התובע מעריך את נכותו המשוקללת של התובע ב - % 27, והיא מורכבת מנכויות של % 10 ו – % 9 בברך שמאל ו - % 8 בברך ימין, תוך שהוא מציין כי הנכות בברך שמאל החריפה את תפקוד ברך ימין ולהיפך.

המומחה מטעם הנתבעים קבע % 0 אחוז נכות.

המומחה מטעם בית המשפט קובע כי בגין האירוע הראשון לא נותרה לתובע נכות צמיתה, וכי בעטיו של האירוע שהה התובע בחופשת מחלה משך 3 שבועות ללא תיעוד של הפרעות מתמשכות בברכו משך שנה וחצי.

ביחס לאירוע השני קובע מומחה בית המשפט נכות (בגין ברך שמאל) של % 10, תוך שהוא מציין כי :

"חלק מתלונותיו ניתן לייחס למחלת ה GOUT ממנה סובל התובע, הגורמת להתלקחויות דלקתיות, עם נוזל תוך פרקי רב וכאבים. הפרעה זו אינה קשורה לתאונה נושא התביעה. היקף הנזק בברכו, בעקבות התאונה, אינו מצדיק לדעתי מגבלה בעבודתו כפועל בנין".

6. לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות.