פרץ נ' פרץ ואח'

החלטה

מונחת על שולחני בקשת המבקש/התובע לחייב את עו"ד אייל ישראלי, המשיב 1 וכן את המשיבה 2/הנתבעת מס' 1 בתיק, יעל פרץ בהוצאות לטובתו.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1.המבקש תבע את המשיבה 2 יחד עם חברת הביטוח שומרה, חברה לביטוח בע"מ בגין תאונת דרכים.

2.המבקש והמשיבה 2 הינם בעל ואישה, ואילו המשיב 1 ייצג את המשיבה 2 בתיק דנן כפי שיוסבר בהמשך.

3.בדיון שהתקיים ביום 19/12/12 בנוכחות המשיבה 2, הודיע המשיב 1 בפניי כי מדינת ישראל הינה האפוטרופוס של המשיבה 2 ולכן ביקש להשתחרר מייצוגה. לאור הודעתו זו של המשיב 1, הוצא כתב ההגנה של המשיבה 2 מתיק בית המשפט, והתבקש המבקש להמציא את כתב התביעה לאפוטרופוס הכללי.

4. המבקש פעל בהתאם להחלטת בית המשפט והמציא כתב התביעה לאפוטרופוס הכללי, והגיש לבית המשפט את אישור המסירה. ביום 20/3/13 התקיים דיון נוסף, במסגרתו לא התייצבה המשיבה 2 אף לא מי מטעם האפוטרופוס הכללי, על אף שהדיון נקבע במעמד המשיבה 2, ולכן הוריתי לאפוטרופוס לנמק מדוע לא הוגש כתב הגנה מטעם המשיבה 2, ככל והוא מייצג אותה, , וקבעתי דיון נוסף ליום 23/6/13.

5.בדיון מיום 23/6/13 הופיע המבקש ובא כוחו, והמשיבים, אלא שהפעם הודיע המשיב 1 כי המשיבה 2 אינה חסויה עוד, וזאת על פי החלטה בית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך הוא קיבל את הייצוג של המשיבה 2 בשנית, והגיש כתב הגנה לתיק בית השפט יומיים לפני הדיון.

6.כמה ימים לפני הדיון, הגיש בא כוחה של חברת הביטוח בקשה להשתחרר מהופעה לדיון לאור אי ההתקדמות בתביעת המיטיבים, וזאת בהעדר תגובה כלשהי מאת האפוטרופוס, ובית המשפט נעתר לבקשתו.

7.לטענת המבקש, המשיבים שיקרו לבית המשפט בדיון מיום 19/12/12 עת הצהירו כי המשיבה 2 חסויה, כאשר בית המשפט לענייני משפחה בטבריה ביטל את ההכרזה של המשיבה 2 כחסויה עוד ביום 2/9/12 .

8.כתוצאה מהמידע הכוזב של המשיב 1 ושתיקת המשיבה 2 נגרמו למבקש הוצאות המתבטאות בהמצאת כתב התביעה לאפוטרופוס הכללי, תוך כדי שהמבקש לוקח יום חופשה לשם המצאת כתב התביעה, דחיית הדיון ליותר מ- 10 חודשים לשם קבלת עמדת האפוטרופוס הכללי, הופעה בשלושה דיונים ללא התקדמות כלשהי בתיק, ולכן הוא עותר לבית המשפט לחייב את המשיבים בהוצאות שנגרמו ולבא כוחו לרבות הוצאות לדוגמה לאור התנהלותם והתנהגותם.

9.המשיב 1 הגיב לבקשה וטען, מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 2/9/12 ניתן ללמוד כי עד לאותה החלטה היא הייתה חסויה, שעה שהכספים אשר שייכים לה עוכבו עד למתן דו"ח סופי מהקרן לטיפול בחסויים.

10.לא זו אף זו, בית המשפט לענייני משפחה אישר למשיב 1 להעביר למשיבה 2 סך של 50,000 ₪ כאשר הוא מציג את המשיבה 2 כחסויה.

11.מכאן, לטענתו, עניין האפוטרופסות של המשיבה 2 היה עדיין בהליכים שעה שטען המשיב 1 כי מדובר בחסויה בדיון מיום 19/12/12 .

12.המשיב 1 הדגיש כי הדברים נאמרו בתום לב ותוך דאגה למשיבה 2.

13.המשיב 1 טוען כי חיוב עו"ד בהוצאות אישיות הינו צעד קיצוני ונדיר ועל בית המשפט לחייב עו"ד בהוצאות אישיות רק כמוצא אחרון, ובעניין זה הוא מפנה לשני פסקי דין.

דיון והכרעה

14.השאלה הראשונה שיש לבחון אותה, האם אכן נמסר מידע כוזב ע"י המשיבים בדיון מיום 19/12/12, וככל שהמענה לשאלה זו הינו חיובי, יש להשיב לשאלה נוספת, האם יש להטיל הוצאות אישיות על המשיב 1 לרבות הוצאות על המשיבה 2, ואפילו הוצאות לדוגמה.

15.אין מחלוקת כי בדיון מיום 19/12/12, בו נכחו המשיבים, לרבות המבקש ובא כוחו, וכן בא כוח חברת הביטוח שומרה, נטען ע"י המשיב 1 כי המשיבה 2 הינה חסויה, ולכן אינו יכול להמשיך ולייצג אותה.

16.גם אין מחלוקת כי, בעקבות ההודעה הנ"ל שוחרר המשיב 1 מייצוג המשיבה 2, והוצא כתב ההגנה של המשיבה 2 מתיק בית המשפט.