פרץ נ' פרץ ואח'

החלטה

1. התובע, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 27/02/07 (להלן – התאונה).

2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל וועדה רפואית לעררים קבעה ביום 24/11/09, כי לתובע נותרה 0% נכות צמיתה בגין הפגיעה בתאונה.

קביעה זו של הועדה סותרת את קביעת שתי ועדות הערר הקודמות אשר בפניהן הופיע המבקש ( 18/02/08 ו-06/04/09 אשר קבעו כי למבקש נותרו 10% נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

ערעורו של המערער הוחזר לועדה לעררים (שדנה בעניינו ביום 24/11/09) לאחר שפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה (שהוגש על החלטת הועדה לעררים מיום 06/04/09) קבע ביום 22/09/09 כי: לא עולה כלל מהפרוטוקול שהועדה עיינה במסמכים הרבים אליהם הופנתה בעקבות פסק הדין וההתייחסות היחידה היא לבדיקת אולטרה- סאונד... הועדה לא מצאה לנכון להתייחס לכל מסמך רפואי אחר....

נוכח מסקנותיו לעיל קבע בית הדין לעבודה כי יש להעביר את הענין לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר אשר תדון בערר וכי פרוטוקולים של ועדות עררים קודמות, פסק הדין של כב' השופטת יעקבס ופסק דין זה, למעט סעיף 7 לא יהיו בפני הועדה.

3. בבקשה זו עתר ב"כ הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת העררים, בטענה כי הועדה התעלמה לחלוטין ממסמכים רפואיים אשר צורפו לערר והיו מונחים בפניה ולא יחסה, כלשונו, כל חשיבות לממצאיהם, והסתפקה בבדיקה הקלינית שבוצעה למבקש. בדיקה אשר לטענתו בוצעה באופן אחר מזה המתואר בפרוטוקול.

בנוסף טען כי הועדה לא התריעה בפני התובע על הכוונה להפחית נכותו והדבר מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי בהם מחויבת הועדה ובניגוד להלכה פסוקה של בתי הדין לעבודה בענין זה.

כן טען כי פגם משפטי נוסף נפל בהתנהלות הועדה כיוון שאימצה לחלוטין וללא כל שיקול דעתו, כלשונו, את מסקנותיו של מומחה הפה והלסת עימו התייעצה בעניינו של המבקש.

4. ההיתר להבאת ראיות לסתור קביעת דרגת נכות על פי דין נועד אך ורק למקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (ראה לדוגמה לעניין זה - ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4), 77; רע"א 802/98 ניר יהלום נ' כלל, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 98(1), 783).

הפסיקה מצביעה על שני סוגי טעמים, העשויים להצדיק מתן היתר שכזה:

טעמים משפטיים (פגם מהותי כמו תרמית או בטלות מעיקרא).

טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

(ראה - א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה שלישית – תש"ס, בעמ' 494 והאסמכתאות המפורטות שם וכן האסמכתאות המפורטות בתגובת הנתבעות).

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה וכן במסמכים הרלוונטיים (וביניהם – קביעות הועדות הרפואיות והמסמכים הרפואיים), שוכנעתי לקבוע כי הנימוקים המפורטים בבקשת התובע אינם מצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור-

5.1 עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי בפניה עמדו מספר רב של מסמכים רפואיים וביניהם תוצאות בדיקת EMG, U.S כתף ימין, תוצאות CT, תוצאות MRI, מיפוי עצם ,חוו"ד יועץ פה ולסת ומסמכים נוספים.

הועדה התייחסה בפרוט לכל אחת מן הבדיקות וציינה בפרוטוקול את הממצאים הרפואיים העולים מן הבדיקות.

כן בוצעה לתובע בדיקה קלינית אשר תוצאותיה צוינו אף הן בפרוטוקול.

הועדה אף צינה כי התובע טען כי נדקר ע"י מחטים בבדיקת הEMG אולם לא מצאה עדות לכך בבדיקה.

בפרק הסיכום והמסקנות ציינה הועדה כי "הבדיקה הקלינית תקינה לחלוטין הממצאים בבדיקת הדימות לא באו לידי ביטוי קליני"...