פרץ נ' אלגרסי שמואלי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, כב' הרשם עיסא סעיד, מיום 20.7.10 בבקשתו של המבקש למתן צו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקי ההוצל"פ העומדים ותלויים נגדו, עיכוב הליכים וקביעת צו תשלומים חודשי (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה נקבע כי תנאי לאיחוד התיקים המתנהלים נגד המבקש ועיכוב ההליכים במסגרתה, עליו לשלם תשלום חד פעמי בסך של 1,500 ש"ח וכן תשלום חודשי בסך של 450 ש"ח.

2.המבקש טוען כי אין ביכולתו לשלם הסכומים שהוטלו עליו וזאת לאור הכנסותיו, העובדה כי אשתו הינה אישה חולה שאינה עובדת ואינה מתפרנסת ויתר ההוצאות שעליו לשאת בהן הן עבור המחיה והן עבור תשלום להלוואה המובטחת במשכנתא בסך של כ-2,700 ש"ח.

3.בדיון שנקבע להיום לא התייצבו המשיבים, זאת למעט משיבה מס' 4, אשר התייצבה באמצעות בא-כוחה.

משיבה מס' 4 מתנגדת לבקשה ולעניין זה הועלו שתי טענות, האחת, כי ברשות המבקש ואשתו דירת מגורים אשר שוויה בסך של 800,000 ש"ח ורובצת עליה משכנתא בסך של כ-350,000 ש"ח. המבקש ואשתו יכולים לממש נכס זה, לפרוע את החוב למשכנתא ובאמצעות היתרה לסלק את חובותיהם לנושים השונים. הטענה השנייה אותה מעלה משיבה מס' 4 הינה כי בעבר היה למבקש תיק איחוד שפוזר בעקבות אי עמידת המבקש בתשלומים שהושתו עליו ויש לשקול בקשה חוזרת לתיק איחוד בשונה מבקשה ראשונה.

4.מהחומר שבפניי עולה כי המבקש נכה צה"ל והוא עובד ומשתכר סך של כ-3,200 ש"ח. כמו כן, המבקש מקבל קצבת נכות בסך של 310 ש"ח וכן אשתו מקבלת קצבת נכות מהמל"ל בסך של כ-2,800 ש"ח (זאת על-פי ההחלטה, אם כי בהתאם לאישור של המל"ל המצורף לבקשה עולה כי קצבת הנכות של אשת המבקש מהמל"ל מגיעה לסך של 2,503 ש"ח לחודש מאי 2010).

נגד המבקש מתנהלים 7 תיקי הוצל"פ וסכום החוב בהם הינו כ-168,000 ש"ח. נגד אשתו של המבקש מתנהלים 4 תיקי הוצל"פ שהחוב בהם הינו כ-507,000 ש"ח ויצויין כי גם לגבי האישה נקבע במסגרת בקשה לאיחוד תיקים כי עליה לשלם סכום חודשי של 450 ש"ח נוסף לתשלום חד פעמי בסך של 1,500 ש"ח.

למבקש 4 ילדים בגירים, ובעבר הוא הגיש בקשה לכינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל, אך בקשתו נדחתה בהחלטתו של כב' השופט רניאל מיום 7.4.10.

5.במסגרת קביעת התשלום החודשי שעל המבקש לשלם, יש לאזן מצד אחד בין הצורך לסלק את חובותיו לנושים השונים ומנגד לקבוע סכום סביר שיש ביכולתו לשאת בו. באשר לתשלום החד פעמי בסך של 1,500 ש"ח, סבורני שהוא לא עומד באיזון הזה, שכן הוא מהווה כ-25% מההכנסה החודשית הכוללת של המבקש ואשתו.

באשר לתשלום החודשי שנקבע, אני בדעה כי הוא סביר בנסיבות העניין ואין להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה. אמנם נכון, המבקש מביא את מצבו בהקשר למצבה של אשתו ותיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם, אולם אין להתעלם מכך כי סכום זה יחסית לחוב הכולל במסגרת תיקי ההוצל"פ השונים המתנהלים נגדו הינו ראוי בנסיבות העניין.

6.יש טעם בטענותיו של ב"כ משיבה מס' 4 כי המבקש ואשתו אינם עושים די על מנת לממש את דירת המגורים שבבעלותם ואשר שווייה עולה בהרבה על המשכנתא הרובצת עליה בניסיון לסלק את חובותיהם לנושים השונים.

7.לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לתשלום החד-פעמי שהושת על המבקש, אך דוחה אותה ככל שהיא מתייחסת לתשלום החודשי שהושת עליו.

8.ככל שהמבקש בדעה כי אכן אינו יכול לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו וכי יש בפיו טענות או מסמכים נוספים שלא היו בפני ראש ההוצאה לפועל כאשר ניתנה ההחלטה ובפניי, הוא מוזמן להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל לחקירת יכולת או לשינוי סכום התשלום החודשי על-פי אותן טענות או נסיבות חדשות.

9.כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

רמזי חדיד, שופט

הוקלד על ידי: פני מילר