פרץ חמיסה נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

בפנינו ערר על החלטת המשיבה הדוחה את בקשת העוררת לקבלת תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957.

הבקשה נדחתה ע"י המשיבה מהטעם שהעוררת לא חוותה תנאי מאסר או כעין מאסר במובן של סעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני.

העוררת הינה ילידת לוב ושהתה בזמן השואה בעיר גריין. לוב הייתה תחת השפעה גרמנית אך לא הייתה תחת כיבוש נאצי לכן לא די בהגבלת חופש אלא נדרשים מאסר או כעין מאסר.

בתיק התקיימו דיונים בפני ועדת הערר בתל אביב (ואז הייתה העוררת מיוצגת) שאפשרה לעוררת להגיש תצהיר מפורט,דבר שלא נעשה.

רק בדיון שלפנינו עלתה לראשונה טענה לפיה אמה של העוררת סיפרה לה שהגרמנים גידרו את בתי היהודים.

לגרסה חדשה זו אין כל חיזוק ואין גם תימוכין מהידע ההיסטורי,גם אם הגרסה נכונה (ולמעשה העוררת איננה יודעת על הגידור מידיעה אישית) הרי כלל לא ברור ואין שום ראיה לכך שהיה מדובר בגידור שיצר תנאי מאסר,מעין מאסר או הגבלות אחרות שהוכרו בדין לצורך עמידה בתנאי החוק.

העוררת סיפרה שעד היום יש לה סיוטים מתרנגולים היות וגרמנים ירו בתרנגולים שהיו בחצר הבית. אין להקל ראש בחוויה זו ככל שאכן חוותה אותה העוררת אך ירי בתרנגולים על ידי חיילים גרמניים אינו מוכר לצורך החוק ואיננו מהווה מעשה אלימות נאציונל סוציאליסטי כנגד העוררת או מישהו מבני משפחתה.

משכך אין מנוס אלא לדחות את הערר

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום ובעניין משפטי בלבד.

ניתנה והודעה היום ‏כ"ד חשון תש"ע (‏11 נובמבר 2009) במעמד הנוכחים.

אהרון שדה, שופט

יו"ר הוועדה

דר' אלכסנדר קורת

חבר

דר' צבי בן-ישי

חבר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: