פרץ ואח' נ' דהן ואח' - פסקדין

החלטה

1.בפני בקשת התובעים לביטול החלטה מיום 18.9.11 על פיה נמחקה תביעת התובעים בהעדר התייצבות לישיבת קדם משפט שנקבעה לאותו מועד.

לטענת ב"כ התובעים,לא התייצב לדיון בשל טעות ,בגינה לא נרשם מועד הדיון במחשב משרד ב"כ התובעים.

הנתבע 1 (להלן "הנתבע"), התנגד לבקשה וטען כי בבקשה אין הסבר מדוע התובעים עצמם לא התייצבו לדיון וכן כי לבקשה לא צורף תצהיר מטעם התובעים עצמם.

הנתבע הוסיף כי מאחר שבמועד הדיון טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה מטעם נתבע 3 ,היה על התובעים לדאוג ממלא לחסוך הוצאות הדיון ולבקש מבעוד מועד דחייתו.

דיון

2.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק, שכן מועד הדיון נקבע והודע לתובעים במעמד הדיון הקודם, בו נכחו התובע מס' 2 ובא כוחו.

3.יחד עם זאת, כאמור, לביהמ"ש סמכות לבטל פסק דין, או החלטה שניתנו במעמד צד אחד, גם מתוקף שיקול דעתו. ההלכה הינה כי, לעניין הפעלת שיקול הדעת, הרי שככל שהמבקש מצביע על סיכויי הצלחה לגרסתו, הרי שבגין מחדל אי ההתייצבות יסתפק ביהמ"ש בדרך כלל בהטלת הוצאות.

עילת התביעה במקרה דנן, הינה נזקים, אשר לטענת התובעים, נגרמו להם עקב עבודות שביצעו הנתבעים בנכס, המצוי מתחת לנכס התובעים. התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת מומחה ובוודאי שלא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי תביעתם חסרת סיכוי.