פרץ ואח' נ' אצמ-החברה המרכזית לציוד ואבזור מכוניות

החלטה

בבקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור

שקלתי מכלול טענות הצדדים ולא מצאתי לקבל את הבקשה. להלן אנמק:

1.בהתאם לתק' 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד- 1984, הגשת ערעור לא תעכב ביצוע פסק הדין.

2.בבואו לבחון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור אשר הוגש עליו, על בית המשפט לבחון את סיכויי הערעור להתקבל וכן אפשרות החזרת המצב לקדמותו באם פסק הדין יבוצע אך בהמשך הערעור יתקבל.

3.במקרה דנן עסקינן בפסק דין אשר ניתן על דרך הפשרה אשר מטבע הדברים ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בו ולפיכך סיכויי הערעור להתקבל אינם טובים במיוחד, אם בכלל. ודוק, בהחלטתי מיום 7.3.12 דחיתי טענות הנתבעת כאילו פסק הדין חורג מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים למתן פסק הדין על דרך הפשרה, טענות אשר עלו במסגרת הערעור.

4.פסק הדין מטיל על הנתבעת חיוב כספי ובכגון דא ההנחה היא כי ניתן להחזיר את המצב לקדמותו באם פסק הדין יבוצע והערעור יתקבל. אי לכך רק במקרים חריגים יעוכב ביצוע פסק הדין המטיל חיוב כספי עד להכרעה בערעור. מקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, מה גם והנתבעת עצמה אינה טוענת כי לא תוכל להיפרע חזרה מהתובעים באם פסק הדין יבוצע והערעור יתקבל.

זאת ועוד, טענות הנתבעת כאילו עיכוב ביצוע פסק הדין הינו בטובת התובעים לא תישמע שכן הנתבעת אינה אמונה על טובתם וחזקה כי בא כוחם המתנגד לבקשה מבטא טוב יותר את האינטרסים של מרשיו בתביעה.

5.לסיכום, הבקשה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ש''ח וזאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6.התזכורת הפנימית הקבועה ליום 4.6.12, מבוטלת בזאת.

ניתנה היום, ו' סיון תשע"ב, 27 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: