פרץ דוד נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים - פסקדין

פסק דין

עניינו של פס"ד זה הינו – שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי שאירע לתובע ביום 22/12/08 (להלן גם האירוע), לבין מצבו הרפואי.

התובע, יליד 1958, שרברב במקצועו, עבד בחברת הגיחון והיה במסגרת עבודתו במועד קרות האירוע. מוסכם על הצדדים כי במועד זה, כחלק מעבודתו, משך התובע בחוזקה מפתח צינורות כדי לפתוח ברז כיבוי אש שהיה תקוע, וחש שצווארו תפוס והרגיש כאבים בסביבות הכתף ומסביב לצוואר.

התובע לא הפסיק לעבוד בעקבות התאונה, אלא המשיך לעבוד, לאחר שקיבל כדורים לשיכוך הכאבים.

לאור הסכמת הנתבע לאמור בסעיף 2 דלעיל, לא צורך בקיום דיון להוכחות, והתיק הועבר למומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין.

המומחה שמונה הינו ד"ר ברוסקין, אשר התבקש להשיב לשאלות אלו:א.האם נגרם נזק כלשהו כתוצאה מהאירוע התאונתי.

ב.האם נגרמה תקופת אי כושר אם כן מהי.

ג.האם יש קשר סיבתי בין הממצאים הרפואיים לבין התאונה בעבודה.

יצויין כי בדיון המוקדם ביקש התובע כי יוזמן למומחה בטרם מתן חוות הדעת, אלא שהוסבר לתובע בדיון, כי ההפניה למומחה מטעם בית הדין היא הפניה למומחה אובייקטיבי ובלתי תלוי , וכי שיקול הדעת לעניין הזמנת מבוטח לבדיקה נתון באופן בלעדי לרופא המומחה שממונה. התובע ביקש כי חוות דעתו של ד"ר אלישוב יועבר למומחה – וזה אכן הועבר אליו.

5.דיון והכרעה:

א.בחוות דעתו סקר המומחה את התיעוד הרפואי בתיק ואת הרישומים, כולל התייחסות לחוות דעתו של ד"ר אלישוב. המומחה כותב כי בבדיקת C.T. אובחן בקע דיסק ברמת C6-C7 עם סימני לחץ על השורש מימין – ממצאים ה"מצביעים על תהליך ממושך של מספר שנים בעמוד השדרה הצווארי". ובסיומם קבע כי"... מעיון במסמך הרפואי בחתימת ד"ר אלישוב מתאריך 6/5/09 עולה כי התובע ביצע תנועות סיבוב של ברז כיבוי גדול קרוב לקרקע בתנוחה לא פיזיולוגית. העומס העיקרי בפעולה זו מונח על שתי הכתפיים, ללא קשר לעמוד השדרה הצווארי. יש לציין כי התובע עבר שני ניתוחים מורכבים בכתפיים כ-10 שנים לפני האירוע הנדון. הממצאים האובייקטיבים בעמוד השדרה הצווארי אינם תוצר של האירוע הטראומטי מיום 22/12/08. ייתכן ולתובע נגרם נזק ברקמות הרכות של הכתפיים כתוצאה מהאירוע.יתכן כי נגרם אי כושר זמני כתוצאה מעומס יתר על הכתפיים. במקרים כאלה אי הכושר יכול לנוע בין שבוע לחודש ימים, וזאת אם ניקח בחשבון את הניתוחים הקודמים בכתפיים.איני מוצא קשר סיבתי בין הפתלוגיה בעמוד השדרה הצווארי לבין הפעולה שנעשתה ביום האירוע. עמוד השדרה הצווארי והצואר אינם משתתפים בפעולה פתיחה או סגירה של ברזים. בפעולה זו משתתפות רק הגפיים העליונות" (ההדגשות לא במקור – י.ש).

ב.בסיכומי התובע – אין התייחסות לחוות דעת זו. התובע שב ומסביר בסיכומיו את מה שארע לו ומה חש באותו זמן – אך לא התייחס לאמור בחוות דעת זו. התובע שב וטען כי היה על המומחה לבדוק אותו – אך כפי שהובהר לו בדיון המוקדם – דבר זה נתון לשיקול דעת המומחה, ובית הדין לא מתערב בהחלטת המומחה לקבוע את ממצאיו על סמך החומר הרפואי בלבד (כפי שמקובל ברוב רובם של התיקים),

ג.כידוע, בית הדין מייחס חשיבות רבה לחוות דעת המומחה, שהינו מומחה אובייקטיבי, המתמנה על ידי בית הדין, אינו מעיד לבקשת צד, ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד, לא פורסם, וכן עב"ל 341/96 מליחי - המוסד פד"ע לד 377).עוד נפסק כי חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244-0 המוסד - יצחק פרבר, לא פורסם, וכן עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד (לא פורסם).

ד.מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי לדעת המומחה, לא נגרם לתובע נזק כלשהו כתוצאה מהאירוע התאונתי, וכי אין קשר בין הממצאים הרפואיים לבין התאונה בעבודה. בעניין זה ציין המומחה באופן חד משמעי את היעדרו של קשר סיבתי, כשלדבריו הממצאים האובייקטיבים בעמוד השדרה הצווארי אינם תוצר של האירוע הטראומטי מיום 22/12/08, וכי אינו מוצא קשר סיבתי בין הפתלוגיה בעמוד השדרה הצווארי לבין הפעולה שנעשתה ביום האירוע. אמנם המומחה ציין כי יתכן שנגרם נזק ברקמות הרכות של הכתפיים כתוצאה מהאירוע, אלא שעל פי הפסיקה, אין די בהשערה על פיה "יתכן שנגרם נזק" כדי לקבוע, אופרטיבית, כי אכן נגרם נזק ברקמות הרכות של הכתפיים. מכל מקום המומחה לא הפנה לכל ממצא אובייקטיבי התומך בכך.

ה.השאלה שנותרה היא, האם נגרמה לתובע תקופת אי כושר כתוצאה מהאירוע התאונתי, ואם כן לכמה זמן. בחוות הדעת אין התייחסות לשאלה האם התובע נעדר מעבודתו, וכמה. המומחה מציין לעניין זה כי "יתכן כי נגרם אי כושר זמני כתוצאה מעומס יתר על הכתפיים. במקרים כאלה אי הכושר יכול לנוע בין שבוע לחודש ימים, וזאת אם ניקח בחשבון את הניתוחים הקודמים בכתפיים" (ההדגשה לא במקור). אלא, שמתוך החומר שצורף לכתב ההגנה (טופס התביעה לביטוח לאומי והודעת המעביד), עולה בבירור כי התובע לא נעדר כלל מעבודתו בשל התאונה. לכן, דברי המומחה כי "ייתכן כי נגרם אי כושר זמני" – הייתה רק הנחה היפוטטית. לפיכך, ואף שהתובע אכן סבל מכאבים – כפי שעולה מהחומר הרפואי – אין בכך די , לצורך קביעת אי כושר. לכן, משהמומחה קבע שאין ממצא רפואי לעניין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה – ומאידך , משלא נעדר מהעבודה כלל – לא ניתן להעניק לו ימי אי כושר, למרות שסבל מכאבים.

סוף דבר:בנסיבות העניין אין מנוס מדחיית התביעה.אין צו להוצאות.ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ב, 24 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

נציגת ציבור(ע)ירדנה רוביו

נציג ציבור(מ)אילן לוי

יפה שטיין, שופטת