פרנס ואח' נ' רותם ואח' - פסקדין

פסק דין

1.זוהי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16/4/09 ברחוב לאון בלום בחיפה.

לטענת התובעים, בעת שהתובע 2 (להלן: "מר בלוך") נהג ברכבה של התובעת 1, סטה רכב הנתבעת מנתיב נסיעתו פגע בחלקו האחורי של רכב התובעת באופן שנגרם לו נזק.

הנתבעת (להלן: "הגב' רותם"), בכתב הגנתה, טענה כדלקמן: "רכב שנסע בנתיב הימני ניסה לעקוף אותי וכנראה רכב שחנה הפריע לו לכן עבר למסלול השמאלי ופגע במכוניתי". הגב' רותם הגישה תביעה שכנגד בגין נזקי רכבה בתאונה, במסגרתה שבה וטענה כי מר בלוך עקף את רכבה מימין וכך נגרמה התאונה.

לתמיכה בתביעותיהם של שני הצדדים, צורפו הצעות מחיר לתיקון כלי הרכב.

2.בדיון בפני חזר מר בלוך על גרסתו. לדבריו, נסע בנתיב הימני כאשר לפניו היו שני כלי רכב. לאורך הנסיעה, נסע במקביל לרכבה של הגב' רותם, כאשר בשלב מסוים, לפני בית מס' 62 ברחוב, סטתה הגב' רותם לנתיב נסיעתו של מר בלוך ופגעה ברכבו. מר בלוך עצר בתחנת האוטובוס הממוקמת מיד לאחר מקום האירוע, אולם הגב' רותם המשיכה בנסיעה, דבר שאילץ את מר בלוך לנסוע אחריה עד שהגיעו לרמזור, שם ביקש ממנה לעצור בצד הכביש. בתחילה, לטענת מר בלוך, הכחישה הגב' רותם כי היתה פגיעה כלשהי ביניהם, אולם לאחר שהראה לה את הפגיעה ברכבה, החליפו פרטים. כחודש לאחר התאונה, הוצע למר בלוך, על ידי סוכן הביטוח של הגב' רותם, כי זו תשלם לו מחצית מן הנזק, אולם הוא סירב.

3.הגב' רותם הגישה שרטוט של מקום האירוע וטענה כי התאונה אירעה במקום שבו מסתיים נתיב נסיעתו של מר בלוך ועל כן, הוא ניסה להשתלב שמאלה, אל תוך הנתיב שבו נסעה. המדובר במקום שונה מן המקום שבו טוען מר בלוך כי שם ארעה התאונה. הגב' רותם טענה כי ראתה את מר בלוך מגיע במהירות מאחוריה ובמקום בו מסתיים הנתיב, הוא ניסה להשתלב שמאלה. לדבריה, לא יכולה היתה לעצור לאחר התאונה, כי היה במקום נתיב אחד והתכוונה לעצור אחרי הרמזור. לטענתה, ניסתה להגיע לפשרה כלשהי כדי למנוע הגעה לבית המשפט, אך הכחישה כי הסכימה לשלם מחצית מנזקו של מר בלוך וטענה כי רצתה להתפשר באופן שיכלול חלק מנזקו וחלק מנזקה. כשנשאלה הגב' רותם לפשר השוני בגרסתה בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, שם דיברה על עקיפה של מר בלוך אותה, אל מול גרסתה בדיון כי התאונה אירעה במקום שבו מסתיים נתיב נסיעתו של מר בלוך, טענה כי הגרסא אינה סותרת אלא משתלבת, באשר נסיון החזרה של מר בלוך לנתיב השמאלי בוצע מאחר שהסתיים נתיב הנסיעה שלו. הגב' רותם לא נתנה הסבר מדוע לא נכתב במפורש בגרסאותיה הכתובות אודות סיום הנתיב והצורך בהשתלבות לתוך נתיב נסיעתה. כמו כן, לא מסרה הסבר מדוע בכתב ההגנה נכתב על ידה כי ייתכן שרכב חנה במקום ועל כן נאלץ מר בלוך לעקוף את רכבה מימין, כאשר במהלך הדיון טענה לסיום נתיב הנסיעה של מר בלוך ולא הזכירה רכב חונה.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגירסתו, את אופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה התמונות והשרטוטים. אחר כל אלה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את זו הנגדית.

5.גרסתו של מר בלוך היתה אחידה, מוסברת והגיונית. לדבריו, הגב' רותם, הגם שהביטה בו מיד לאחר הפגיעה, הרי שכאשר הצליח לגרום לה לעצור, טענה בפניו שכלל לא חשה בפגיעה והוא נאלץ להצביע על הנזק ברכבה, על מנת להבהיר לה כי אכן נגרמה פגיעה לשני כלי הרכב.

לשיטתו, התאונה אירעה בקטע הכביש שקדם לנקודה בה מסתיים נתיב הנסיעה שלו ועל כן לא היה כל אילוץ שגרם לו לסטות לעבר הגב' רותם, אלא היא זו שסטתה לכיוונו.

גרסאותיה של הגב' רותם באשר לנסיבות קרות התאונה סותרות. לפי גרסא אחת, מר בלוך עקף רכב חונה ונאלץ לסטות לעבר נתיב נסיעתה, ועל פי גרסא שניה, מר בלוך נאלץ לסטות לכיוונה מאחר שנתיב הנסיעה שלו הסתיים. גרסאות אלה, לטעמי, אינן מתיישבות זו עם זו. כמו כן, גרסא אחת, זו המתייחסת לעקיפת רכב חונה, מתיישבת עם טענת מר בלוך למקום קרות האירוע ואילו הגרסא השניה, אינה מתיישבת עם טענתו למקום שבו אירעה התאונה, שכן מקום סיום הנתיב מצוי בהמשך הדרך.

גרסאותיה הסותרות של הגב' רותם מתיישבות דווקא עם עדותו של מר בלוך לפיה הגב' רותם טענה בפניו כי כלל לא חשה בפגיעה ברכבה ואם אכן כך אמרה, הרי כיצד זה היא יכולה לדעת היכן ובאלו נסיבות בדיוק אירעה הפגיעה? אם אכן לא חשה בפגיעה, יכול הדבר להסביר את גרסאותיה הסותרות לעניין אופן קרות התאונה.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה העיקרית במלואה ודוחה את התביעה שכנגד.

9.הנתבעת, הגב' רותם, תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 1,100 ₪, סכום הכולל אף את הוצאות התובעים. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת, הגב' רותם, לנתבעת שכנגד, שירביט חברה לביטול בע"מ, סך של 200 ₪ עבור הוצאותיהם בהליך.

סכום זה ישולם אף הוא בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: