פרלה אמיר נ' מועצה מקומית חצור - הגלילית ואח'

צד ג'

ש.ס.י.א יזמות וניהול פרויקטים

פסק דין

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מנפילתה, עת הלכה על מדרכה משובשת בתחום היישוב חצור הגלילית.

התובעת, ילידת 1943, טענה בתביעתה כי בתאריך 12/09/06, לאחר שיצאה מחנות סופר-מרקט, והלכה ברגל לכיוון ביתה, נפלה כתוצאה מבור במדרכה.

עוד ציינה בתביעתה, כי מצב המדרכה "היה גרוע", "והיה הפרש גבהים בין חלק מהמדרכה המרוצפת לבין קטע המדרכה אשר התעקם וקיבל צורה של מיניבור..." (ר' סעיפים 4 ו-5 לתביעה המתוקנת).

2.התביעה הוגשה נגד מועצה מקומית חצור הגלילית, ונגד ש.ס.י.א חברת המים לחצור, בטענה כי זו האחרונה הייתה אחראית על גביית המים מתושבי חצור, וכן הייתה אחראית על תיקון קווי המים בתחום הרשות, והיא זו אשר ביצעה את החפירות במדרכה, במקום שבו נפלה התובעת, על-פי הנטען.

3.כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת שבר במרפק ימין, הובהלה לבי"ח רבקה בצפת, שם בוצע שחזור לשבר וקיבוע פנימי תחת הרדמה כללית. התובעת שוחררה מבית-החולים בחלוף 3 ימים.

יצוין שהתובעת אינה טוענת לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

4.שתי הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה, ואת אחריותן לאירוע.

הנתבעת 2 אף טענה, לחילופין, כי התאונה אירעה במקום אחר מזה הנטען ע"י התובעת. לטענתה, התובעת נפלה במדרגות בניין הדירות בו היא מתגוררת.

5.מטעם התובעת העידה היא בעצמה בלבד. לטענתה, כשנפלה לא היו עדים לתאונה; ולאחר שקמה אספה את עצמה והלכה בקושי לכיוון ביתה, מרחק כ-40-50 מר' מהסופר-מרקט; בינתיים התובעת גם הזעיקה את אחיה, אשר הגיע עם רכבו, יחד עם אשתו, והסיע אותה לבית-החולים.

התובעת לא מצאה לנכון להזמין את אחיה לעדות, וטענה, כי הוא עובד כנהג אוטובוס, ונמצא עם תיירים באילת, אלא שהתברר, כי אחיה כלל לא זומן לעדות.

כשנשאלה, מדוע, אם כן, לא זימנה את אשתו של אחיה לעדות, טענה כי אביה גוסס, ומשום כך לא יכלה להגיע לעדות.

אוסיף, כי טענת הנתבעת 2 בדבר נפילתה של התובעת במקום אחר מזה הנטען בתביעה, הועלתה עוד בכתב הגנתה, ואף צוין מפורשות בכתב ההגנה המקום הנטען בו נפלה התובעת, ומן הראוי היה כי התובעת תעשה מאמץ להביא לעדות את אחיה, או אשתו, כדי להזים טענה זו.

לא זו אף זו, התובעת לא הציגה תעודת חדר המיון של בי"ח רבקה זיו, היא התעודה הרפואית הראשונה, שייתכן ונמצא בה תיעוד כלשהו באשר לנסיבות התאונה, שעת הגעתה, ועוד. התובעת גם לא סיפקה כל הסבר לאי-הצגת תעודת חדר המיון.

מאידך, בסיכום המחלה צוין תיאור כללי של נסיבות התאונה: "לדבריה נפלה ברחוב ונחבלה במרפק ימין".

6.אין מחלוקת, כי התובעת נפלה ונחבלה במרפק ימין באותו יום; המחלוקת היא בעיקרה באשר למקום נפילתה; ובעניין זה אכן עדותה של התובעת נותרה עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע.

יתרה מזו, התובעת לא הותירה עלי רושם אמין כלל ועיקר. עדותה הייתה מבולבלת, חסרת ביטחון, ומלאה סימנים של אמירת שקר.

הגם שמדובר במקרה פשוט לתיאור, מבחינת נסיבותיו, מצאה התובעת קושי לתאר את נסיבות התאונה ואופן נפילתה.