פרל נ' קופת תגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית בירושלים בע ואח'

החלטה

מבוא

לפניי בקשת הנתבעת 2 – התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" (להלן: "הפועל") לדחיית התביעה כנגדה על הסף בטענה כי למוסד לבוררות של איגוד הכדורסל, הסמכות הבלעדית לדון בתביעה ולחילופין, לעכב ההליכים ולהורות על העברת ההליך למוסד לבוררות של איגוד הכדורסל.

כן עותרת הפועל לדחיית התביעה מחמת העדר עילה והעדר יריבות ומו כן טוענת לתשלום אגרה בחסר.

אדרש תחילה לטענות הפועל לסעיף הבוררות.

התובע מתנגד לבקשה.

התובע יליד 1983 החל ללמוד אצל הנתבעת 1- האונ' העברית בירושלים (להלן: "האוניברסיטה") בחודש אוקטובר 2006 ובמסגרת לימודיו נטל, לטענתו, חלק בפעילות מועדון הכדורסל "אסא ירושלים" (להלן: "הקבוצה הראשונה") ובחודש נובמבר 2006 הצטרף לשירותיה.

לטענת התובע, ביום 1.12.06 במהלך אימון כדורסל, נדחף ע"י שחקן אחר מקבוצתו, נפל ונחבל במרפק יד שמאל. (להלן: "התאונה הראשונה").

לטענת התובע, בשנת 2008 הזמינו מאמן מועדון הכדורסל "הפועל ירושלים פסגת זאב" (להלן: "הקבוצה השניה") להצטרף לשורותיה (הקבוצה הראשונה והקבוצה השניה תקראנה להלן לשם הקיצור: "הקבוצות"). התובע השתתף לטענתו באימון רשמי של הקבוצה השניה שהתקיים ביום 27.6.08, במהלכו נפל ונחבל בברך ימין. (להלן: "התאונה השניה") (התאונה הראשונה והתאונה השניה תקראנה להלן לשם הקיצור: "התאונות").

לטענת התובע, לאחר התאונות פנה לאוניברסיטה על מנת לממש את זכויותיו בהתאם לחוק הספורט, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק הספורט"). האוניברסיטה דחתה את פנייתו בנימוק כי לפי הוראות חוק הספורט היא מחויבת לבטח ספורטאים "הנוטלים חלק בתחרות ספורט" בלבד, בעוד שבמקרה דנן השתתף באימונים בלבד ועל כן לא חלה עליה חובה לבטחו.

לאחר התאונה השניה פנה התובע להפועל כדי למצות את זכויותיו בהתאם לחוק הספורט, אולם הסתבר כי זו לא ביטחה אותו בביטוח ספורטאים כמתחייב בחוק הספורט.

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונות נותרו לו נכויות צמיתות וכי לו הנתבעות היו דואגות לבטחו בהתאם לחוק הספורט הוא היה זכאי לקבלת תגמולי ביטוח. לטענתו, הנתבעות הפרו את הוראות סעיף 7 א' לחוק הספורט אשר חייבן לבטחו בביטוח תאונות אישיות ומשלא עשו כן- עליהן לשאת בתשלום מלוא נזקיו.

תמצית טענות הצדדים בטענה להעדר סמכות עניינית וקיום חובת בוררות

תמצית טענות הפועל

אביא להלן את תמצית טענות הפועל:

ס' 11(א) לחוק הספורט קובע כי "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף";

ס' 10 קובע כי: "התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו...";

לאור האמור לעיל למוסד לבוררות של איגוד הכדורסל, הסמכות הבלעדית לדון בתביעה דנן לאור היותו סכסוך חוזי (על פי פוליסת ביטוח) בין שחקן של איגוד הכדורסל לבין קבוצה באיגוד הכדורסל (כך לשיטת התובע);

איגוד הכדורסל התקין מכח ס' 10 ו-11 לחוק הספורט את תקנון המוסד לבוררות אשר קובע כי כל סכסוך חוזי בין שחקן לקבוצה יובא לפתחו של המוסד לבוררות;

ככל שהפועל הפרה את ההסכם בניהם לבטחו בפוליסת ביטוח, הרי שמדובר בטענות הנוגעות ליחסים החוזיים אשר למוסד לבוררות הסמכות הבלעדית לדון בהם. ר' רע"א 180/07 אמיר כץ נ' איגוד הכדורסל (להלן: "פרשת אמיר כץ");