פריסלר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.גב' רבקה פריסלר (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה. התביעה אושרה.

2.ביום 8.12.12 התקבלה אצל התובעת הודעת הנתבע לפיה - "הננו מצטערים להודיעך על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה מחודש 10/2011 מהנימוקים האלה: לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיך לחודש 10/2011 הן בסך 2,000 ₪. סכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה שהוא 1,632 ₪. ההכנסות שנלקחו בחישוב הכנסותיך הן: תמיכה משפחתית הצהרה של אחיך ושלך". על החלטה זאת נסובה התביעה מושא פסק הדין.

4.הפלוגתא בה יש להכריע הינה האם כדין ייחס הנתבע לתובעת הכנסה בסך 2,000 ₪ לחודש בגין עזרה מבני משפחתה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה על פי סעיפים 5 (ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן – החוק) והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה.

5.בתיק זה העידו התובעת ואחיה, מר בן ארי שלמה פריסלר. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

6.מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן –

 א.התובעת רווקה ילידת 1968.

ב.בהכשרתה המקצועית התובעת הינה עורכת תוכן באינטרנט.

ג.בשנת 2006 פתחה התובעת חשבון בבנק הדואר. אחיה, שלמה פריסלר, מופיע בו כנהנה כאשר, בפועל, משנת 2006 האח הוא היחיד שביצע פעולות בחשבון.

ד.בחודש יולי 2009 פוטרה התובעת מעבודתה בבית החולים סורוקה לאחר שש שנות עבודה ובעקבות כך נרשמה כדורשת עבודה בשירות התעסוקה.

ה.מספר חודשים לאחר שפוטרה מעבודתה, חשבון הבנק של התובעת בבנק לאומי נקלע לחובות והוקפא.

ו.כאשר חשבונה של התובעת בבנק לאומי הוקפא, החלה התובעת להשתמש בחשבון שבבנק הדואר לתשלום חשבונותיה השוטפים כאשר היא ואחיה מבצעים ביניהם התחשבנות שוטפת. עניין זה היה ידוע לנתבע.

ז.בתקופה בה נותרה התובעת ללא הכנסה, היא השתמשה בכספי הפיצויים שקיבלה, פדתה את קרן הפנסיה שצברה, מכרה את רכבה ואף נעזרה במשפחתה ולוותה מאמה ואחיה כספים לתשלום ההוצאות השוטפות ורכישות לבית.

ח.התובעת מעולם לא קיבלה תמיכה כספית שוטפת ממשפחתה, אלא בהתאם למצבה הכלכלי וכשברור לכל שמדובר בהלוואה.

ט.כשנתיים לאחר שהתובעת פוטרה ומשעמדה בפני שוקת שבורה, פנתה לנתבע והגישה תביעה לקצבת הבטחת הכנסה וזו אושרה החל מחודש אוקטובר 2011.

י.סכומי הכסף שקיבלה התובעת מאחיה ומאמה היו עזרה זמנית ללא כל התחייבות או חובה וזאת נוכח מצבה הכלכלי הקשה. מדובר בעזרה צנועה במטרה להחזיר את הכספים.

יא.בחודשים בהם זכאותה של התובעת אושרה והיא קיבלה קצבת הבטחת הכנסה, לא לוותה התובעת מאחיה כספים למעט סכומי כסף זעומים בלבד בסדר גודל של 100-200 ₪ לחודש. מדובר בסכומים לא קבועים המיועדים לעזרה זמנית ללא כל התחייבות או חובה וכהלוואה בלבד.

7.בהודעתה מיום 23.1.12 לחוקר הנתבע (נ/4) מסרה התובעת – "אני מתפרנסת מאחי ומאימא שלי, הם נותנים לי כסף כמה שצריך הם עוזרים לי. שכירות אחי שלמה משלם, הוא גר בבאר שבע הוא גרוש משלם מזונות לגרושתו ומשלם לי שכירות, הוא משתכר משכורת נחמדה... חשמל אימא שלי ואחי משלמים וקניות משלמים לי אחי שלמה פרייסלר ואימא שלי מלכה פרייסלר גרה גם בבאר שבע".

כחודשיים לאחר מכן, ביום 20.3.12, שינתה התובעת את גרסתה ובהודעתה לפקיד התביעות בנושא הבטחת הכנסה (נ/2) מסרה – "אחי לא נותן לי כסף כל חודש. פעם אחרונה שהוא עזר לי היתה ב-9/11. הוא עזר לי בתקופה שלמדתי בספיר והפסיק לשלם לי כסף ברגע שקיבלתי הבטחת הכנסה. אני לא יודעת איך החוקר הבין שאח שלי עוזר לי זה ממש לא נכון. אני לא קיבלתי כספים בזמן שקיבלתי הבטחת הכנסה. אני מקבלת מהם עזרה מהמשפחה בקניות בסופר מדי פעם או כסף קטן כשאני צריכה סכומים שלא עולים על 100 ₪ או 200 ₪. לפעמים הם משלמים לי חשבונות כשאני לא מצליחה להסתדר אך זה לא קבוע".

8.בחקירתה הנגדית הופנתה התובעת לתצהירה בו חזרה על כך כי הסכומים שניתנו לה על ידי אחיה ואימה ניתנו כעזרה ונשאלה למה הדברים לא נאמרו לחוקר ותשובתה – "כי מבחינתי הלוואה זו עזרה" וכאשר נתבקשה להבהיר את דבריה השיבה – "זה תמיד היה ברור שזאת הלוואה, אך לא היה לי ברור מאיפה אי פעם אוכל להחזיר אותה". לשאלה מדוע לא אמרה לחוקר שמדובר בהלוואה השיבה – "כי לא עלה על דעתי באותו הרגע, הוא נחת עלי ב – 09:00 ורק התעוררתי", ולשאלה מדוע לא אמרה גם לפקידת התביעות שמדובר בהלוואה השיבה – "לא חשבתי על זה, זאת התחשבנות משפחתית". כאשר, בהמשך, עומתה התובעת עם העובדה שגם אחיה לא מסר לחוקר הנתבע שמדובר בהלוואה השיבה – "תשאלי את אחי, אני לא יכולה להסביר את הדברים שהוא אמר".