פרימן נ' גמרסני ואח'

פסק דין

זוהי תביעה על סך 7,483 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 21.4.12 בה היה מעורב רכב הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובעת העידה כי בשבת בבוקר ירדה מביתה. רכבה חנה מתחת לבית בצד שמאל בחנייה מותרת עם שני גלגלים על המדרכה. היא הסתכלה שאין רכב בפתח הכביש, בנה היה בידיה והיא ירדה לכביש כדי להכניסו למכונית. לפני שפתחה את הדלת הסתכלה שוב ולא היה רכב באופק, הכניסה את הילד לכיסא הבטיחות ועדיין לא היה רכב באופק. היא התכופפה בשביל לחגור את הילד בכיסא הבטיחות, ותוך כדי שסגרה את החגורה קרתה התאונה.

הנתבע 1 העיד כי הוא גר לא רחוק מהתובעת, וכי הרחוב בו קרתה התאונה תמיד עמוס במכוניות בשני צידי הכביש. הוא נסע במהירות לא גבוהה משום שיש רכבים משני הצדדים והרחוב הוא צר. הוא ידע שפגע בה רק כששמע את המכה, וכי לא ראה שהיא עומדת שם. לדבריו הדלת הייתה כמעט סגורה ומה שקרה זה שהיא פתחה אותה כשהגיע אליה.

מתמונות הרחוב בו קרתה התאונה רואים כי מדובר ברחוב צר שמשני צידיו חונות מכוניות כאשר בשמאל החניה היא כאשר שני הגלגלים השמאליים על המדרכה, כפי שעמד רכב התובעת בעת התאונה. טענת התובעת כי עמדה וחגרה את בנה במושב האחורי מימין לא נסתרה וכך גם כי בעת שפתחה את הדלת לא היה רכב באופק. פעולה שכזו מחייבת שהחוגר יהיה מחוץ לרכב ושהדלת תהיה פתוחה במרווח משמעותי, אף אם לא במלואה. במצב כזה מאחר ומדובר ברחוב צר, לפי התמונות, אין זה הגיוני שהתובעת ירדה לכביש ופתחה את הדלת אם אכן ראתה את רכב הנתבע. יש לזכור כי בנה הקטן היה בידיה ופעולת הכנסת הילד מחייבת פתיחת הדלת באופן משמעותי ויש להניח כי היא לא היתה מסתכנת בביצוע הפעולה כאשר הילד על הידיים ומכוניות חולפות.

מכאן, שלא ניתן לקבלת את עדות הנתבע כי הדלת היתה כמעט סגורה שכן גרסתו אינה הגיונית בנסיבות המקום. לא יעלה על הדעת גם לקבל את דבריו כי לא ראה שהיא עומדת שם. עדותו כי מצד אחד התובעת פתחה את הדלת כאשר הוא הגיע אליה ומצד שני לא ראה שהיא עומדת שם, אינן מתיישבות זו עם זו. מדובר בעדות רצופת סתירות המחלישות את המשקל שיש לתת לעדותו בכללותה.

תמונות הנזק ברכב התובעת מראות כי בדלת האחורית ימנית יש עיקום בולט סמוך לציר הדלת, והדבר מלמד על כך שהדלת נפתח מעבר לטווח הפתיחה הרגיל שלה. נזק כזה אופייני למצב שבו רכב אחר פוגע בדלת ותוך כדי תנועה מושך את הדלת מעבר לטווח הפתיחה וגורם לעיקום. מכאן, שנסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי רכב הנתבע ניסה לחלוף על פני רכב התובעת תוך שהעריך לא נכונה את רוחב הדרך שנותרה וכך נגרמה הפגיעה. עם קצת סבלנות מצידו, היתה התאונה נמנעת.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 7,483 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.6.12 ועד התשלום בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: