פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכח אדם בע"מ ואח'

פסק דין

א.התביעה ובעלי הדין

1.תביעה זו החלה דרכה במסגרת בקשה לביצוע שטר חוב על סך 143,110 ש"ח שהגישה התובעת העוסקת בין היתר בהחכרת כלי רכב במתכונת עסקאות ליסינג נגד הנתבעת 1 שהשכירה אצלה מספר כלי רכב לצרכי פעילותה.

2.אכיפת שטר החוב התבקשה כנד הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") כעושה השטר וכנגד יוסף סגי סיגי (להלן: "הנתבע") בבחינת ערב אוואל לתשלומו.

ב.טענות הנתבעים במסגרת הבקשה לרשות להתגונן

1.הנתבעת טענה כי במסגרת הסכם החכירה שחתמה עם התובעת לגבי כלי הרכב (להלן: "ההסכם") ניתנה לה אופציה לרכישתם בתום תקופת החכירה.

לטענת הנתבעת, תנאי האופציה גובשו במסגרת נספח ז' להסכם (להלן: "נספח האופציה") אשר התובעת לא מסרה לנתבעת ואף נמנעה ונמנעת מלהעביר לעיון הנתבעת.

2.הנתבעת הוסיפה וטענה כי מספר חודשים קודם לסיום תקופת החכירה ביקשה לקבל הצעות לעיסקת חכירה חדשה ומשהסתבר לה כי התנאים שהוצעו לה אינם מקובלים עליה, ביקשה לבדוק את התנאים למימוש האופציה לרכישה אך התובעת ונציגיה סירבו באופן עקבי לאפשר את מימוש האופציה.

3.הנתבעת טענה כי סירובה של התובעת לאפשר לה לממש את האופציה היסב לה נזקים בשיעור ההפרש שבין מחיר הרכב (סך 55,000 ש"ח) לבין הסכום בו היתה רשאית לרכשו במסגרת מימוש האופציה (סך 19,000 ש"ח).

הסכם החכירה מתייחס ל-9 כלי רכב ומשכך, מסתכם ניזקה בסכום של 315,000 ₪ ומשכך, זכאית הנתבעת לקזזו כנגד סכום השטר.

4.אשר לנתבע; זה טען כי במועד חתימת השטר לא היה נקוב בו סכום כלשהוא ומשכך, הערבות על פיו הינה ערבות שאינה מוגבלת בסכום.

הנתבע הוסיף כי לא היה "בעל עניין" בנתבעת ומשכך, יש לראותו בבחינת "ערב יחיד" אשר בנסיבות העניין פטור מערבותו.

הנתבע הוסיף וטען כי חתימת הערבות הנחזית להיות חתימתו - אינה חתימתו.

לנתבעים ניתנה רשות להתגונן.

5.הנתבעת חזרה על עיקר טענותיה גם במסגרת תצהיר עדותה הראשית שניתן על ידי אבי רומנו (להלן: "רומנו").

ג.עיקר טענות התובעת

1.דודי אביר (להלן: "אביר") שהגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת טען באופן חוזר ונשנה בתצהירו כי לנתבעת לא ניתנה אופציה כלל ועיקר (סעיפים ב.3, ג.3, 23-27 לתצהירו).

2.אביר אף הוסיף וטען כי מכוח סעיף 24 להסכם החכירה, הנתבעת איננה רשאית לבצע כל קיזוז של נזקיה הנטענים כנגד חובותיה לתובעת.

3.לגרסת אביר חובה של הנתבעת, המתבטא בסכום הנקוב בשטר מורכב "מחיובים חריגים" בסכום של 43,631 ש"ח, נזקים שנגרמו לכלי הרכב (סך 18,535 ש"ח) וחיוב בגין מכסת קילומטרים עודפת (סך 83,939 ש"ח).

4.אביר הטעים בתצהירו כי חרף האמור בסעיף 17 להסכם החכירה, לא נחתם בין הצדדים נספח ז' וממילא אין היא מהווה חלק מן ההסכם שבין הצדדים.