פרידנרייך ואח' נ' שלו ואח' - פסקדין

החלטה

בפני 2 בקשות מטעם המבקשים לסילוק התביעה על הסף.

בקשה אחת לסילוק תסיעה על הסף מחמת התיישנות שיהוי והשתק, ובקשה שנייה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות.

רקע

הצדדים לתביעה שבפניי הינם בעלים במשותף של נכס הממוקם באזור הידוע כגוש 6001 חלקה 122 (להלן: "הנכס").

התובעים, הם המשיבים בבקשות שבפניי (להלן: "המשיבים"), הינם הבעלים של 49% מהנכס (להלן: "49% מהנכס אשר בבעלות המשיבים").

המבקשים טוענים כי הנתבעים הם המבקשים בבקשה שבפניי (להלן: "המבקשים") הם בעלים של 12% מהנכס (להלן: "חלק של 12% מהנכס").

עוד טוענים הם כי 39% מזכויות הבעלות בנכס נמצאים בבעלות צד ג', משפחת עורקבי (להלן: "החלק שבבעלות משפחת עורקבי") וכי חלוקת השימוש בנכס נקבעה בהתאם לתשריט אשר סומן כנספח ב' לכתב התביעה המהווה הסכם שיתוף (להלן: "הסכם השיתוף").

התביעה שבפניי הוגשה על רקע טענת המשיבים לפיה המבקשים עושים שימוש בשטח אשר הוקצה להם (למשיבים) בהסכם השיתוף (להלן: "השטח"), ועל כן כי יש לראות בהם (במבקשים) מסיגי גבול ולהורות על פינויים.

בתצהיר התומך בבקשת המבקשים למתן רשות להגן, טוען המבקש כי הבעלים הרשום של הנכס היא בכלל אימו, הגב' עידית שלו. לתימוכין צורף נסח רישום מעודכן (נספח א' לבקשת הרשות להגן).

עוד בתצהירו טוען המבקש כי השטח נשוא התביעה שבפניי, הוא שביל המהווה את הגישה היחידה לחלק של 12% מהנכס (לתימוכין לטענתו, צירפו המבקשים חוות דעת מומחה מטעמם). כן טוען המבקש כי משפחתו רכשה חלק זה, ממשפחת עורקבי, לפני שנים רבות, תוך התחייבות לשימוש בשטח וכי שימוש זה מהווה שימוש סביר הנכלל בגדר שיתוף במקרקעין אשר נעשה בהסכמת הצדדים ובהתאם להסכם השיתוף.

המבקש מוסיף וטוען כי בין הצדדים התנהל בעבר הליך בבית המשפט השלום בתל אביב, בת.א 22749/90 (להלן: "ההליך הקודם") בו ניתן ביום 7/10/97 פסק דינו של כב' השופט א' קידר (להלן: "פסק הדין") אשר קבע כי לבעלים קיימת זכות להשתמש בשטח על מנת להגיע לחלק של ה-12% מהנכס ואין להפריע להם במימושה.

בנסיבות אלה טוענים המבקשים כי יש לתת להם רשות להגן מפני התביעה שבפניי, וכן הגישו את הבקשות שבפניי, לסילוק התביעה על הסף.

טענות הצדדים בבקשות

הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות

המבקשים טוענים כי בהתאם לנסח הרישום המעודכן (כאמור, נספח א' לבקשה שבפניי) הם אינם הבעלים הרשום של החלק של 12% מהנכס וזאת בניגוד לנסח הרישום אשר צורף לכתב התביעה, שאינו מעודכן וממילא, על פי הערה הכתובה על גביו – איננו מהווה פלט רישום מאושר או העתק רישום כמשמעותם בחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969.

בנסיבות אלה טוענים המבקשים כי יש להורות על דחיית התביעה שהוגשה כנגדם היות שאין יריבות בין הצדדים.

מנגד טוענים המשיבים כי אמנם בהתאם לנסח הרישום המעודכן, זכויות הבעלות בחלק של 12% מהנכס עברו לאימם של המבקשים. אלא שהמבקשים בעצמם הם המחזיקים בנכס בפועל והם שעושים בשטח את השימוש בפועל. בנסיבות אלה טוענים המשיבים כי זכויות הבעלות של המבקשים אינן רלוונטיות לענייננו וכי אין בהן כדי להשמיט את הקרקע מתחת התביעה שבפניי.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי והשתק

טוענים המבקשים כי עילת התביעה שבפניי נולדה לכל המאוחר לפני 23 שנים, בעת שמשפחתם רכשה את זכויות הבעלות בחלק של 12% מהנכס ממשפחת עורקבי, ועל כן כי התביעה שבפניי התיישנה.