פרידמן

פסק-דין

העורר, מר פרידמן אלכסנדר ת.ז 30424785, הגיש ביום 10.10.2010 "בקשה לקבלת קצבה חודשית ליוצאי מחנות ריכוז, גטאות, ומחנות שעבדו בהם בפרך". הבקשה הוגשה כדין לרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר - היא ה"רשות המוסמכת". תימוכין לכך, בכתב הבקשה מיום 10.10.2010 (תיק מספר 508903 של הרשות המוסמכת) וכן באישור קבלת המסמכים עלי ידי פקיד הארכיב ברשות המוסמכת מיום 11.10.2010.

ביום 19.12.2010 הוגשה לעורר תשובה מאת הרשות המוסמכת לפיה בקשתו הוגשה על פי חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים וסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"א – 2088 (להלן: "החוק"), ולא נמצא כי עמד בעילות המעניקות הטבות: לא הוכיח כי שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו עבודות פרך , לא קבל תגמול חד פעמי בשל שהות במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודות פרך ; והכנסותיו החודשיות הינן בסכום העולה על 6,500 ₪.

ביום 31.01.2011 נשלחה לעורר תשובה נוספת ממנה עולה כי דחיית בקשת העורר לקבלת הטבות נדחתה מהטעם שלא קיבל תגמול חד פעמי בשל שהות במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בפרך ותו לו.

מתוך העתק תיקו האישי של העורר ברשות המוסמכת שצורף והוגש לתיק בית המשפט, עולה כי ביום 16.06.2011 פנה העורר לרשות לשם דיון נוסף בעניינו. בתגובה, ציינה מחלקת התביעות ברשות המוסמכת כי בהיעדר ראיה חדשה לעניין השהות בגטו אין לקבל הבקשה. המשיבה הפנתה לנימוקי הדחייה כפי שהופיעו בהחלטתה מיום 29.01.2009 וטענה כי מועד הגשת הערר חלף.

לא ברור מדוע הרשות המוסמכת מדווחת על 3 מועדי דחייה שונים. כך או כך, כתב הערר הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע ביום 29.09.2011 .

בהיעדר טענה משפטית בדבר מועד הגשת הערר, אני קובעת כי הערר הוגש כדין.

העורר יליד 18.10.1932 נולד בעיר יאדינצי אשר במולדובה, ועלה לישראל בתאריך 02.05.1990.

העורר אינו דובר היטב השפה העברית. קשייו בלטו במהלך כל דיוני הוועדה בתיק דנן ובהיעדר מתורגמן מוסמך מטעמו, דיונים רבים נדחו. לא אחת, ניסתה הוועדה להפנותו למרכזי סיוע לשם קבלת ייצוג משפטי ו/או להסתייע בעובדי בית המשפט דוברי שפתו הרוסית, במהלך מספר מצומצם של דיונים, כל זאת לאור נסיבותיו המיוחדות של העורר ובמטרה לסייע ככל האפשר בניהול הליך יעיל והוגן.

על פי הנחיות הנהלת בתי המשפט, בית המשפט לא יכול לשאת בהוצאות מימון תרגום בהליך אזרחי למעט במקרים חריגים. כך או כך לא נתבקשה החלטת נשיא בית המשפט בעניין.

נטען כי לעורר גם קושי כלכלי אשר גרם לחוסר יכולתו הפיננסית במימון מתורגמן מוסמך למסמכים. התרגום נעשה על ידי באת כוחו של העורר דוברת השפה הרוסית (שהחלה לייצגו החל מהדיון ביום 19.313). המשיבה התנגדה להגשתם של המסמכים. דע עקא - לאור גילו המתקדם של העורר ודלותו הכלכלית במימון הוצאות התרגום, קבעה הוועדה כי המסמכים מתקבלים ונשמרה למשיבה הזכות לבחון האם אכן תורגמו כהלכה.

הראיות הוגשו וסומנו מע / 1-4.

בהיעדר הסתייגות פורמאלית מצד המשיבה, אקבע כי המסמכים תורגמו כהלכה.

טענות העורר וראיותיו :

בחודש יולי 1941, בהיות העורר כבן 9 שנים לערך, עת נפש בבית דודו ודודתו, פלשו לביתם הגרמנים והעבירו אותם לגטו "רקולשטה", כך על פי שפתו (ראו עדות העורר בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 27.03.2012). לטענתו, שהה בגטו ביחד עם משפחת הדוד במשך 13 חודשים, ובין התאריכים יולי 1941 עד לאוגוסט 1942.

העורר העיד בפני הוועדה בשני דיונים. הדיון מיום 27.3.2012 תורגם לעורר על ידי עובדת בית המשפט. עדותו הייתה דלה מבחינה השפה אך עם זאת - אינפורמטיבית. החקירה הנגדית הופסקה בשל הקושי בניהול הדיון אשר נבע מקשיי שמיעתו של העורר וחוסר הבנתו את דברי הוועדה. הדיון מיום 21.5.13 תורגם על ידי באת כוחו. עדותו של העורר הייתה קוהרנטית וחזר על עמדתו.

מנקודת ראותו, השהות בגטו הייתה כשהות בכלא. הכריחוהו לעבוד בחקלאות ובאיסוף אבנים (ראו: עדות העורר בעמ' 27 לפרוטוקול ש' 17-26).

ב – 6 באוגוסט 1942 הצליח לברוח מהגטו. הסתתר במשך כ 6 חודשים, והחל לנוע לסטלינגרד בחיפוש אחר אמו ואחיו.

להלן הראיות שהוגשו מטעמו:

* מע/1 :