פריד נ' המשותף

החלטה

1.לפניי בקשה שהוגשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, לכוף את המשיבה נציגות הבית המשותף ברח' רבי עקיבא 20 ירושלים, לציית לפסק דינו של כב' המפקח על רישום המקרקעין מיום 30.11.05.

בפסק הדין חוייבה המשיבה כדלהלן:

"א. להזמין מודד למדידת השטח של הבית ושל גבולות החלקה עליה הוא בנוי.

ב. להתקין גדר בגבול המערבי של המגרש/ חלקה.

ג. לקבוע בגדר שתיבנה שלושה שערים, שער אחד לכל דייר (למעט משפחת הלמר).

2.עיינתי בבקשה על נספחיה וכן בתצהירים שהוגשו הן מטעם המבקש והן מטעם הנציגות ושמעתי את עדותם של מר אברהם פריד וכן את עדות של הגב' אסתר ביהם, חברת נציגות הבית המשותף.

לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת העדים הנ"ל ולאחר שנתתי דעתי לטענות שהועלו בסיכומים בעל-פה, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה מהטעמים שיפורטו בהמשך.

3.כידוע, בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט מגלמת בתוכה הן הליך אזרחי והן הליך "מעין פלילי" כשסנקציה פלילית לצידו (ראה ספרו של עו"ד משה קשת – בזיון בית משפט וכן ע"א 88/71 פד"י כו' (1) 350).

מטרתו של הליך בזיון בית משפט לפי סעיף 6 לפקודה, להביא לקיומו של צו שיפוטי והוצאתו מן הכח אל הפועל באמצעי של קנס או מאסר. האפקטיביות של שלטון החוק נבחנת, בין היתר, ביכולתו של השלטון לאכוף החלטות וצווים שיפוטיים. באין אכיפה של צווים שיפוטיים, שוררת אנרכיה חברתית ונפגעת מעמדן של נורמות ההתנהגות וההחלטות השיפוטיות שנועדו ליישמן. (ראה ע"פ 517/06 החלטה מיום 20.7.07 של בית המשפט העליון). כמו-כן נפסק לא אחת כי ההלכה בהליך של בזיון בית משפט כי הוא צופה פני העתיד אשר מטרתו לכוף את בעל הדין המפר את ביצוע פסק הדין ולא להעניש את המפר על מעשיו בעבר. ראה דברי כב' הנשיא א' ברק בע"א 24/78 פד"י לג' (3) עמ' 101 בעמ' 103. כמו כן את דברי כב' השופטת אסתר חיות באותו פסק דין.

4.לענייננו – מדובר בפסק-דין שניתן בדיון לפני חמש שנים, היינו 30.11.05. שוכנעתי, כי פסק-הדין לא קויים בשל סיבות שונות שעיקרן נוגעות למחלוקת וסכסוך מתמשך בין בעלי הדין וגם בימים אלה מתנהל הליך נוסף בין אותם בעלי דין לבין כב' השופט א' רובין בבית משפט זה. על פניו נראה כי פסק-הדין הינו ברור וניתן לביצוע, בין אם הוא צודק בין אם לאו, הרי הוא פסק-דין חלוט ואין כל מקום להרהר או לערער עליו.

5.אני מקבל את טענות ב"כ המבקש ומורה למשיבה לקיים אחר פסק-הדין ככתבו וכלשונו. ניתנת למשיבה שהות של 45 יום מהיום לקיימו. ואולם, אם החל מיום 15.1.11 לא יבוצע פסק-הדין, אני קובע כי על המשיבה יוטל קנס בסך של 250 ₪ לכל יום לאי ביצועו של פסק-הדין. יובהר, כי אין במתן החלטה זו כדי לייתר כל הוראת דין ובכלל זה הוראות חוק התכנון והבנייה באשר לקבלת היתר בנייה. אם המשיבה תפעל לקבלת היתר על ידי הגשת בקשה ותקיים אחר כל ההוראות החלות בעניין זה, יראה בכך כמי שהחלה בביצוע פסק-הדין. עם קבלת ההיתר תפעל למימוש פסק-הדין תוך שבעה ימים מקבלת היתר הבנייה.

בנוסף, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"א, 30/11/2010 במעמד הנוכחים.

יצחק שמעוני , שופט בכיר

הוקלד על ידי: ליאת מזון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: