פריד ואח' נ' CUCLAS

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקשות (התובעות), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקשות מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתן הכלכלית הקשה של המבקשות (להלן: "הבקשה").

2.        טענות המבקשות, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירהן, הן בתמצית כדלקמן:

א. המבקשת מס' 1 הינה קשישה המקבלת קצבת זקנה מהביטוח הלאומי.

ב.המבקשת מס' 2 אינה עובדת עקב מצב נפשי ומקבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.

ג. המבקשת מס' 1 מתגוררת בדירה בבעלותה ואין לה נכסים נוספים. המבקשת מס' 2 מתגוררת יחד עם בעלה בדירת בנה השוהה בחו"ל. בעלה של המבקשת עובד ומשתכר סך של 2,000 ₪ לחודש.

ד.למבקשות עילת תביעה טובה.

ה.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי לבקשה צורפו מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר קבלת דמי אבטלה, גמלת הבטחת הכנסה, קצבת שאירים, קצבת זקנה, ותלושי שכר של בעלה של המבקשת 2.

ההכרעה:

3.        לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

4.       תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).