פריאל נ' בובליל - פסקדין

פסק - דין

1.המשיב הגיש לביצוע 6 שיקים בחתימת המערערת, על סך של 1,600 ₪ כל אחד, במסגרת תיק הוצל"פ (חדרה) 16-2030708-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). השיקים נמסרו למשיב על-ידי המערערת לתשלום דמי שכירות בגין נכס שאותו שכרה המערערת מן המשיב למגוריה.

2.המערערת לא הגישה התנגדות לביצוע השיקים בתוך המועד הקבוע לכך. תחת זאת הגישה המערערת, לאחר חלוף המועד, בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות (להלן: "הבקשה"). הבקשה התבררה בפני כב' הרשם ש' רומי בתיק ת"ט (שלום חדרה) 18681-05-09. במסגרת שמיעת הבקשה נחקרה המבקשת על תצהירה. בהליך בפני כב' הרשם, כמו גם בערעור דנן, מיוצגת המערערת על-ידי הסיוע המשפטי.

3.בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 4.8.2009 קבע כב' הרשם כי המועד הנתון למערערת לשם הגשת התנגדות יוארך בתנאי שהמערערת תשלם את הוצאות המשיב בסך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ) תוך 30 יום. עוד נקבע כי בהיעדר תשלום תידחה הבקשה להארכת המועד והמשיב יהא רשאי לפעול בתיק ההוצל"פ כאילו לא ניתנה רשות להגן. על החלטה זו נסב הערעור שבפני. המשיב מבקש לדחות את הערעור תוך חיובה של המערערת בהוצאות.

4.הודעת הערעור ותצהיר המערערת שנלווה אליה מגוללים לפרטי פרטים את מצבה הנפשי של המערערת על רקע התמכרותה לאלכוהול. בגינה של התמכרות זו, כך נטען, נקלעה המערערת לקשיים כלכליים עד כדי הגבלת חשבונה, לקתה בהיעדר צלילות הדעת בהתנהלותה אל מול המשיב ונמנעה מהגשת ההתנגדות במועד.

5.עילת ההתנגדות, שאף היא מפורטת בהודעת הערעור ובתצהיר המערערת, היא כי המערערת פרעה לידי המשיב את סכום השיקים במזומן וכי למבקשת עומדות טענות לקיזוז סכומים המגיעים לה מאת המשיב כנגד החוב נשוא תיק ההוצל"פ. במרבית הסעיפים מדובר בטענת קיזוז שלא פורטה כדבעי, שאינה מתייחסת לסכומים קצובים ושאינה נתמכת באסמכתאות מתבקשות כלשהן. בדין ציין כב' הרשם כי גם טענת "פרעתי" וגם טענת הקיזוז שבפי המערערת מניחות את קיומו של חוב התחלתי למשיב ומבקשות להציב כנגד חוב זה גרסת הגנה שאם תוכח – יהא בה כדי לפטור את המערערת מנשיאה בחוב, כולו או מקצתו.

6.לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה וכן בטענות הצדדים שהוגשו בכתב מצאתי כי דין הערעור להידחות.

7.מצבה הנפשי והבריאותי של המערערת מהווה לשיטתה את אותו טעם מיוחד שעל-יסודו יש להאריך אתה המועד הנתון לה לשם הגשת התנגדות. בתצהירה שצורף להודעת הערעור מציינת המערערת כי בשל התמכרותה לאלכוהול צלילות הדעת הייתה רחוקה ממנה (סע' 19 לתצהיר), כי השקתה עצמה באלכוהול עד לאובדן חושים (סע' 24 לתצהיר) וכי זיכרונם של עשרה ימים שחלו, כך משתמע, במהלך התקופה שבסמוך לאחר 16.10.2008 נשמט לחלוטין מזיכרונה על רקע שתיית אלכוהול רצופה (שם). עוד טענה המערערת כי בעקבות אירוע שבר ברגלה בסוף אוקטובר 2008 עברה להתגורר אצל אחותה ומצבה הבריאותי והנפשי היה קשה ביותר, באופן שמנע ממנה מלטפל כהלכה בענייניה (סע' 29-26 לתצהיר).

8.התמונה המצטיירת מחקירתה של המבקשת בפני כב' הרשם וממסמכים שהוגשו על-ידי המשיב שונה. בחקירתה העידה המערערת כי מצד אחד אין היא זוכרת הרבה מן התקופה הרלבנטית בשל התמכרותה לאלכוהול ומצבה הירוד, ומצד שני מסרה כי זיכרונה לא נפגע וכי לא ידעה איך מתמודדים עם בעיותיה על רקע קשייה. ביום 22.12.2008, במהלך התקופה בה לטענת המערערת סבלה מאותה נבצרות כללית על רקע מצבה, הוגשה התנגדות של בנה לתיק הוצל"פ שנפתח נגדו על-ידי המשיב ולאותה התנגדות צורף תצהיר בחתימתה של המערערת, נושא תאריך 8.12.2008. דברים אלה מעידים כי לא נמנע מן המערערת מלטפל בענייניה ולהגיש התנגדות במועד, לו חפצה לעשות כן, וכי כשם שנרתמה לטיפול בהליך שנקט המשיב נגד בנה כך היה ביכולתה לטפל מבעוד מועד גם בהליך המקביל שנפתח נגדה.

9.התנגדות לביצוע שטר יש להגיש תוך 20 ימים מעת שהומצאה האזהרה, כהוראת תקנה 106(א) לתקנות. מאחר שעניין לנו במועד שנקבע בחיקוק ניתן להאריכו אם קיימים טעמים מיוחדים לכך המצדיקים זאת [בר"ע (מחוזי ב"ש) 1532/97 אלומנרקיס בית מסחר נ' ארביב, תק-מח 98(1) 606 (1998)]. הטעם המיוחד הדרוש לשם הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה בעוצמתו לטעם המיוחד הנחוץ לשם הארכת מועד להגשת ערעור בשל כך שהגשת התנגדות נועדה להביא את עניינו של החייב על-פי שטר לבירור משפטי ראשון ואילו בהליך ערעור כבר היה למבקש הארכה יומו בפני ערכאה שיפוטית [בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי דלק בישראל, פ"ד מח(4) 872, 878 (1994)]. בה בעת נדרש גם מבקש ארכה לשם הגשת התנגדות להצביע על טעם מיוחד שבגינו לא הוגשה ההתנגדות במועד. לא כל טעם סתמי אשר מועלה בגוף הבקשה יענה על דרישה זו.

10.בענייננו שקל כב' הרשם את מכלול הנסיבות לרבות עילת הגנתה הנטענת של המערערת, טיבו של הטעם בגינו לא הוגשה התנגדותה במועד, אינטרס המשיב והצורך לברר את המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ושברקעה עסקת שכירות של נכס למגורי המערערת. בסופו של יום קבע כב' הרשם כי יש להאריך את המועד הנתון למערערת לשם הגשת התנגדות אך זאת תוך חיובה בתשלום הוצאות המשיב בסך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ). בנסיבות העניין מדובר בהחלטה סבירה ומאוזנת ואין מקום להתערב בה. בתצהיר אשר צורף להודעת הערעור ציינה המערערת מספר אירועים בגדרם נרתמו בן-זוגה לשעבר ואחותה לסייע לה בתשלום סכומים ששיעורם עולה על זה שבתשלומו חוייבה בהחלטת כב' הרשם, כתנאי להארכת המועד. אף בכך יש כדי להעיד על סבירות החלטתו של כב' הרשם.

11.לפיכך אני דוחה את הערעור במובן זה שהחלטת כב' הרשם תעמוד על מכונה. עם זאת מצאתי כי יש מקום להאריך את המועד אשר ניתן למערערת לשם תשלום הסכום שנקבע בהחלטת כב' הרשם למשיב, זאת על מנת שלא לחסום את דרכה לערכאות בשל דחיית הערעור.

12.המערערת תשלם למשיב, באמצעות בא-כוחו, את הסך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ), כל זאת עד יום 10.3.2010. לאחר ביצוע התשלום ובכפוף לביצועו בתוך המועד שנקבע יוארך המועד הנתון למערערת לשם הגשת התנגדות עד יום 31.3.2010 כשימי פגרה באים במניין התקופות. לא ישולם הסכום האמור בתוך המועד שנקבע – לא יוארך המועד הנתון למערערת לשם הגשת התנגדות בתיק ההוצל"פ. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תש"ע, 09 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: