פרי נ' עובדים להתיישבות

החלטה

לפני בקשת למתן רשות להתגונן.

התובעים הגיש נגד הנתבעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין, בו נטען כדלקמן:

1. התובעים הינם הבעלים הרשום של חלקה 12 בגוש 16713 הרשומה בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בנצרת.

2.הנתבעת היא אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים.

3.הנתבעת מחזיקה בחלקה ומנצלת אותה ללא הסכמת התובעים ובניגוד לרצונם.

4.חרף דרישותיהם הנשנות של התובעים מהנתבעת כי תסלק ידה מן החלקה ותפנה אותה הנתבעת מתעלמת מדרישות התובעים.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר מר נועם יחזקאלי – מזכיר המושב ומעלה טענות אלה:

1.בעלותו של התובע פנחס פרי במקרקעין נשוא התביעה הנה בעלות ערטילאית ועל הנייר בלבד שאין עימה כל זכות או זיקה למקרקעין.עצם רכישת הזכויות נגועה בחוסר תום לב,ומניעות ומכל מקום ולחילופין, אף כפופה לזכויות מושב בלפוריה ולטענות בלפוריה להתיישנות.

2. המקרקעין נשוא התביעה לא נרכשו ע"י התובע או צד ג' כלשהו ובפועל לא הייתה לרוכש כל זיקה למקרקעין של בלפוריה ואם הייתה זיקה כלשהי הרי זו נזנחה זה מכבר ועוד לפני שנת 1940.

3.מושב בלפוריה שומר לעצמו הזכות לאחר קבלת פרטים באשר לנסיבות הרכישה והרישום לפעול לשם ביטול הרכישה בהתאם להוראות פקודת הסדר הזכויות במקרקעין.

4. המקרקעין נשוא התביעה שייכים למושב בלפוריה מושב בלפוריה מחזיק במקרקעין בהחזקה נוגדת וייחודית ומעבדה ברציפות באופן בלעדי מוחשי וגלוי עוד מלפני 1940.המקרקעין נשוא התביעה מהווים חלק מחלקות / גושי עיבוד גדולים אשר מושב בלפוריה מעבד בעצמו או מעבד באמצעות חבריו.

5.מושב בלפוריה לא נטש את המקרקעין גם במהלך הפרעות והאירועים שאירעו בשנית 37-39 והמשיך לעבד את המקרקעין של בלפוריה ברציפות.

6.מושב בלפוריה טוען כי כל הזכויות במקרקעין נשוא התביעה שייכות לו ולחילופין המושב זכאי לכל הזכויות הנובעות מהתיישנות כל תביעה כנגדו בקשר לחזקתו או שימוש במקרקעין.

הדיון בבקשה נקבע ליום 14/6/2010.

הנתבעת וב"כ לא זומנו לדיון.

ב"כ התובעים הודיע כי הוא מוותר על חקירת המצהיר מטעם הנתבעת ועל כן ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

בפני סיכומים מטעם שני הצדדים.

ב"כ הנתבעת מבקש לתת לנתבע רשות להתגונן לאור ההלכה הפסוקה ומאחר והנתבעת מעלה טענת הגנה הראויה להישמע ומנגד ב"כ התובעים מבקש לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן שכן התובעים הינם הבעלים הרשום של המקרקעין כאשר נסח הרישום מהווה ראיה חותכת לצדקת התביעה וטענת הנתבעת כי הבעלות הינה ערטילאית הינה הגנת בדים. בנוסף חזקה של פלוני במקרקעין נסוגה מפני בעלותו הרשומה של פלמוני באותם מקרקעין עוד טוען ב"כ התובעים כי אין התיישנות במקרקעין מוסדרים.

דיון