פרי ואח' נ' חיים - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 10.4.13 בהעדר התייצבות מטעם הנתבע (להלן: "הבקשה").

המבקש מבקש את ביטול פסק הדין מחמת הצדק ולחילופין – על פי שיקול דעת בית המשפט.

הבקשה:

המבקש, המיוצג כיום ע"י עו"ד בן חור, יוצג בעבר על ידי עורכת הדין מירב לוסטיג.

לטענת המבקש, לא הוא, ולא מי מטעמו ידע על הדיון שהתקיים בתאריך 10.4.13, ועל מתן פסק הדין במהלכו, והדבר נודע לו רק בסמוך להגשת הבקשה, ולאחר שהטיפול בתיק הועבר לבא כוחו הנוכחי – עו"ד בן חור.

לטענת המבקש, לא הוא ולא מי מטעמו לא קיבלו זימון לדיון ולא ידעו על קיומו, וכי עד למועד הגשת בקשה זו, לא המציאו המשיבים את פסה"ד.

כאמור, המבקש טוען כי בתקופה טרם מתן פסה"ד, היה מיוצג ע"י עו"ד לוסטיג.

במהלך חודש נובמבר 2012, טוען המבקש, נתגלו סיבוכים קשים בהריונה של עו"ד לוסטיג, ובגינם אושפזה ביום 28.11.12 בבי"ח תל השומר, והחל מתאריך זה נמצאה בשמירת הריון קפדנית בבית החולים, כאשר לעו"ד לוסטיג לא הייתה גישה למחשב או למכשיר פקס.

לגרסת המבקש, עו"ד לוסטיג קיימה קשר טלפוני עם ב"כ המשיבים אשר עדכנה אותה, בסמול ליום 19.12.12 בנוגע להחלטת בית המשפט מיום 18.12.12, אשר האריכה המועד להגשת תצהירי עדות ראשית.

בהחלטה זו נקבע מועד הדיון 10.4.13, אולם על כך לא נמסרה לעו"ד לוסטיג כל הודעה.

בהמשך, טוען המבקש, התקיימו מספר שיחות טלפון, והתכתבויות בהודעות במכשיר הטלפון הסלולרי, בין באות כח הצדדים, אך אף לא באחת משיחות והתכתבויות אלו, נמסרה לב"כ המבקש מועד הדיון.

לטענת המבקש, שיחת הטלפון האחרונה בין ב"כ המשיבים לבין עו"ד לוסטיג, נתקיימה בחודש פברואר 2013, ועו"ד לוסטיג כי הליכי הגילוי יתעכבו עד לשובה לשגרת חיים תקין וחזרתה לעבודה.

לאחר הלידה, נכחה עו"ד לוסטיג כי לא תוכל להמשיך הטיפול בתיק, עקב מצבו הבריאותי של התינוק, ומשכך, הודיעה למבקש כי עליו לפנות לקבלת ייצוג ע"י עו"ד אחר.

המבקש שכר שירותיו של עו"ד בן חור, מגיש הבקשה דנן, ואז נתבררה להם כי ניתן פסה"ד בהעדר התייצבות.

המבקש מתייחס לפרוטוקול הדיון מיום 10.4.13, וטוען כי בניגוד גמור לנטען על ידי ב"כ המשיבים בפרוטוקול הדיון, היא לא טרחה להתקשר לעו"ד לוסטיג ולברר עימה מדוע מי מטעמו של המבקש לא התייצב לדיון.

המבקש טוען לביטול פסה"ד מחמת הצדק, מאחר שכלל לא זומן כדין ולא ידע על תאריך המשפט.

לטענתו זהו פגם היורד לשורשו של עניין ודי בכך להורות על ביטולו של פסק הדין.

לחילופין ולשם הזהירות בלבד, מבקש המבקש לבטל את פסק הדין גם מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש, מאחר וישנו הסבר מוצדק לאי התייצבותו לדיון ומכיון שישנם סיכויים טובים ביותר לכך שהגנתו תתקבל והתביעה תידחה.

המבקש מפנה לפסיקת בית המשפט העליון אשר קבע לא אחת בענייני ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, שיש להעדיף ולשמור על זכותו של בעל דין כי יינתן לו יומו בביהמ"ש לגופו של עניין, (פסק דין של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק-על 2001(1) 1120 בעמ' 1121).